להפסיק לחפור על החפירות בת"א

כבר חודש שלם שאזרחי המדינה צופים בעל כורחם בשידורים חיים ודיווחים אינסופיים על העבודות להקמת הרכבת הקלה בתל אביב, וזה עוד בטרם החלו פקקי הענק הצפויים. חשוב כמובן לעדכן את הציבור על התקדמות העבודות, אבל חשוב יותר לשמור על פרופורציה

השבוע קיבלתי לתיבת הדואר הודעה מעיריית ירושלים המבשרת על עבודות בנייה אינטנסיביות הצפויות בכניסה לעיר, כחלק מהקמת הקו המהיר של הרכבת לתל אביב. זה קורה בין בנייני האומה לתחנה המרכזית לקריית הממשלה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"אנו מתנצלים על אי הנוחות", נכתב שם, וזהו. למרות המיקום האסטרטגי וההשפעה על עשרות אלפי אנשים - לא שמעתי על כך בחדשות. על משהו אחר כן שמעתי, בלי הפסקה - "גשר מעריב". מה שלומו, מתי כבר יפוצץ, ומה הזיכרון האישי המרגש של כל אחד מאיתנו מהגשר.

גם על מוכרי הסביח, נהגי המוניות ובעלי החומוסיות שמעתי מקוננים על המצוקה העתידית שצפויה להיות מנת חלקם. וכמובן, סקירות נרחבות וריאיונות מקיפים על החולדות שעתידות להגיע.

למרות הדיווחים התכופים, כל זה עדיין לא קרה - הכול רק הכנה. מדינת ישראל כולה צופה בשבועות האחרונים בריאליטי של מדינת תל אביב. ובעצם, זו אפילו לא התכנית עצמה, זהו רק הפרומו. חודש שלם של שידורים חיים מהזירה, רק כדי לומר: "כאן כנראה יהיו בעתיד פקקים".

הגשר שהפך לריאליטי (עזרי עמרם, חדשות 2)

התקופה הקרובה יכולה להיות שעתה היפה של הפריפריה שמסביב לתל אביב. עסקים יכולים לפרוח מחוץ לבועה, והנדל"ן יכול להפוך לאטרקטיבי גם אם הוא לא במרכז של אזור החיוג 03, אלא קצת דרומה או מזרחה לו.

צריך כמובן לדווח ולעדכן את הציבור, אבל בואו נשמור על פרופורציות. מה מרגיש תושב קיבוץ נגבה מול ההיסטריה הזו? ותושב אשקלון? ומה אומרים בקריית שמונה נוכח תחושת המצור שעליה מאותתים מרחוב יהודה הלוי?

יש יותר מ-8 מיליון אזרחים בישראל על פני יותר מ-20 אלף קמ"ר. מרכז העסקים של המדינה חשוב, אבל הוא לא יכול לשדר לכולם שהוא מרכז העולם. אנחנו קצת חופרים בנושא הזה, עוד לפני שבכלל חפרנו.