פרשת הסחיטה בלאומי קארד: הלקוחות ראויים להגנה טובה יותר

בלאומי קארד שבים ומדגישים כי אף לקוח לא נפגע כתוצאה מניסיון הסחיטה של עובדים לשעבר שהחזיקו בפרטי כרטיסי אשראי. קרן מרציאנו, כתבת הכלכלה של חדשות 2, תוהה האם הלקוחות לא ראויים להגנה טובה יותר, והאם הבנקים ומי שמפקח עליהם מתכוון להסיק מסקנות

החשודים בבית המשפט (חדשות 2)

נתחיל בשורה התחתונה: אף לקוח של לאומי קארד לא נפגע מניסיון הסחיטה. בשבועיים האחרונים, מאז שהתקבלה הודעת האיום הראשונה, תוגברה האבטחה סביב כל עסקה בלאומי קארד. ואם לקח לכם יותר זמן לאשר עסקה באשראי - עכשיו אתם יודעים מה הסיבה. אבל למרות היעדר הנזק, מחקירת המשטרה עולות שאלות קשות שנוגעות לאמון שאנחנו הצרכנים נותנים בבנקים ובחברות האשראי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

השאלה הראשונה: איך כמה עובדים יכולים להשיג כמות מידע עצומה? מספרי כרטיסי האשראי של חלק גדול מלקוחות לאומי קארד, אולי אפילו של כל הלקוחות.

השאלה השנייה: איך הם בדיוק הצליחו לגנוב את המידע. סביר להניח שהם גנבו קבצים מהמחשב. הגניבה בוצעה ככל הנראה לפני שנתיים, איך ייתכן שאף אחד בלאומי קארד לא גילה את הגניבה, למרות הזמן הרב שחלף מאז?

השאלה השלישית נוגעת לתפקודו של בנק ישראל: האם הוא מפקח באופן הדוק על הבנקים או האם מדובר בביקורת חלשה יחסית שמאפשרת למקרים כאלה לקרות?

כתבת הכלכלה, קרן מרציאנו (חדשות 2)

בלאומי קארד אומרים שלמרות כל ניסיונות האבטחה אי אפשר למנוע תקלות מהסוג הזה. אנחנו הלקוחות רגילים לתת את מספר כרטיס האשראי שלנו לבתי עסק שונים. כל פיצרייה שכונתית מחזיקה אצלה קובץ מידע של מאות מספרי אשראי.

חברות האשראי טוענות שאת עיקר המאמצים הן משקיעות בזיהוי עסקאות נוכלות ומציגות בגאווה נתונים שמראים כי אחוז תרמיות האשראי בארץ נמוך יחסית לעולם. גם אם יש אמת והיגיון בטענות האלה, אנחנו הלקוחות ראויים להגנה טובה יותר על הפרטים שלנו, ואת הלקחים האלה כדאי שיפיקו מהר הבנקים ומי שאמור לפקח עליהם, בנק ישראל.