בנט, אל תדליק אותי

פיגוע הדריסה בירושלים מכווץ את הבטן ומעורר רצון להגיב. אך האם הדרישה של חלק מהשרים לעשות זאת באמצעות חידוש הבנייה היא הדבר הנכון והאחראי לעשות, או שמא חברי הממשלה מושפעים מרוח הבחירות שבאוויר - כך שהם מוכנים להסתכן בהבערת המדורה הנפיצה לתוכה נשפך שמן בדמות האינתיפאדה בבירה והמהלך החד צדדי באו"ם?

מדוע לצעוק מבחוץ שהממשלה כושלת? נפתלי בנ (חדשות 2)

דרך שתי נקודות עובר קו ישר אחד, ודרך עשר נקודות עובר קו ברור, בוטה ואדום - בירושלים יש אינתיפאדה עירונית, אינתיפאדה אמיתית שנמשכת כבר כמה חודשים בגלים. זה התחיל ביידוי אבנים לעבר הרכבת הקלה, ברגימת אנשים שנקלעו לשכונות מזרח ירושלים. זה ממשיך בפעולות ההצתה השונות ברחבי העיר, ואתמול זה הגיע לשיא נוסף בדריסה הנוראית של תינוקת בת שלושה חודשים, חיה זיסל בראון ז"ל.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אודי סגל 

התגובה הישראלית הברורה, הפשוטה, היא שהבטן מתכווצת והרצון הוא להגיב, ובעוצמה. הממשלה מתחילה מיד בנוהל מוזר, חלק מהשרים - כן, מר נפתלי בנט, מר אביגדור ליברמן, מר אורי אריאל - שוכחים שהם חברים בממשלה שאחראית לסדר הזה.

כשבנט ואריאל קוראים לממשלה לפעול, הם למעשה קוראים לעצמם לעשות את הפעולות שהם היו אמורים לעשות, והפעולות האלה אינן רק לשבת על הטריבונה ולהגיד שהמשטרה לא עושה מספיק. יש לכם שר חבר בקבינט ואתם יכולים לבקש דיונים פנימיים, אבל לצעוק מבחוץ שהממשלה כושלת, נדמה לי שזאת זכות ששמורה בעיקר לאופוזיציה.

אינתיפאדה אמיתית בירושלים (רויטרס)

פעולה פומבית הכרחית בשלב הנפיץ הזה?

אבל יותר מזה צריך להסתכל על התמונה הרחבה. בחצי השנה האחרונה התברר שמה שהאמריקנים אומרים, ואנחנו כאן נוהגים ללעוג להם, שהסטטוס קוו לא נשמר לנצח - הוכיח את עצמו. באפריל התפוצץ המשא ומתן, ארצות הברית ורוב העולם חושבים ששני הצדדים אשמים, בעוד אנחנו הישראלים חושבים שהאשם העיקרי הוא בעיקר אבו מאזן. יכול להיות ששני הצדדים צודקים אבל זה לא משנה.

פיצוץ המשא ומתן הוביל להידרדרות, התרחקות, נתק, מהלכים חד צדדיים באו"ם. בטווח הזה נוצר ואקום שבו נכנס חמאס בדרך הרגילה של הטרור, חטף שלושה נערים, רצח אותם והתגלגלנו למבצע צוק איתן. תוך כדי זה היו הרבה תקלות ועימותים שקשורים לבנייה בהתנחלויות ובירושלים, אבל זה דבר כמעט רגיל. עכשיו באים נפתלי בנט ואורי אריאל ואומרים שהתגובה האמיתית לגל הטרור בירושלים צריכה להיות המשך בנייה והפסקת ההקפאה השקטה.

על השאלה האם צריכות להיות הגבלות על בנייה של יהודים, יכול להיות דיון עמוק ומעמיק בין כל הצדדים במערכת הפוליטית. אבל בלי להיכנס לוויכוח הענייני, בוא נצא מנקודת הנחה שמה שצריך לקרות הוא שכל יהודי צריך לבנות בית איפה שהוא רוצה. השאלה היא האם זה אחראי שנפתלי בנט ואורי אריאל יתבעו כעת - בשלב הנפיץ הזה, שבו יש ביקורת מצד מלך ירדן, כאשר אבו מאזן מנהל מהלך חד צדדי באו"ם, כשהאמריקנים מותחים עלינו ביקורת, כשיש אינתיפאדה שמשתוללת בירושלים - לפעול באופן גלוי, פומבי וברור לבנייה נרחבת בירושלים.

אודי סגל (חדשות 2)

המשוואה שישראל יוצרת: טרור ערבי מול בנייה יהודית

האם הדרישה הזאת באמת תיתן מענה למצוקה בירושלים? או שאולי יש סיכוי קטן - גם אם אנחנו לא אשמים, כי הכל הרי הערבים - שהדבר יעורר עוד גורמים מבחוץ כמו מדינות ערב להביע תמיכה בטרוריסטים הפלסטיניים, מתוך מחשבה שהפעולה שלהם שקולה כנגד הבנייה בירושלים?

והנה במו ידינו יצרנו משוואה: טרור ערבי מול בנייה יהודית, שנתפסת בעולם הערבי כטרור בנייה יהודי. האם הדבר הנכון והחכם לעשות הוא לקחת את הגפרור הזה של בנייה בירושלים, שגם ככה מידי פעם מדליק את היחסים בין ישראל לארצות הברית, ולהבעיר איתו את המדורה שבלאו הכי קיימת? האם הדבר האחראי לעשות הוא לשפוך לתוך המדורה הזאת עוד דלק נפיץ של גיוס העולם הערבי האסלאמי נגד ישראל?

מפלגת הבית היהודי נהנית מאז "צוק איתן" מתמיכה רחבה של מנדטים, אולי בגלל האווירה של בחירות בעוד כמה חודשים. כל זה דבר טוב ויפה, אבל לפני הכל אתם חברים בממשלה ויש לכם אחריות למנוע את התלקחות המצב הנפיץ שבו אנחנו נמצאים. אני לא בטוח שהגפרור שמדליק בנט, ושבו אוחז גם אורי אריאל, הוא הדבר האחראי והנכון לעשות בעת הזאת בירושלים.