אישור תקציב 2015: תוצאה ידועה מראש

אחרי כל הדיונים, האיומים וההבטחות סביב תקציב המדינה לשנה הבאה, נותרה השורה התחתונה זהה גם הפעם: התקציב אושר ברוב קולות, כשמרבית הכסף לא יוזרם לתועלת הציבור. אז מה נשתנה כאן? כנראה שלא הרבה. קרן מרציאנו בטור מסכם על כל מה שהיה לנו כאן ועל מה שיכול היה להיות

תחילתה של יריבות מופלאה. לפיד ופלוג (פלאש 90)

מתח לא היה כאן, וגם התוצאה לבסוף די צפויה: תקציב המדינה אושר ברוב גדול בממשלה. זהו תקציב נוח ונעים, אומרים באוצר. לאף שר לא באמת קיצצו כסף. אז רגע לפני שאתם מתרווחים בסוכה, הנה כמה הערות ביניים על התקציב:

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של קרן מרציאנו

איזה תרגיל עשתה הנגידה קרנית פלוג לשר האוצר. כבר  חודשיים שהיא מזהירה, מפרסמת נתונים ואפילו מתראיינת – אבל אף אחד לא באמת הקשיב. נתניהו ולפיד העלו את הגרעון חרף אזהרותיה. אם עד דיוני התקציב היא נחשבה לנגידה חלשה, הסיכומים בין רה"מ לשר האוצר הפכו אותה ללא יותר מלא רלוונטית.

אתמול הגיעה הנקמה, כשמול כל השרים הציגה פלוג את הסיכונים הגלומים בתקציב: את הגרעון הגבוה מדי, את הספקות באשר ליישום חלק מהקיצוצים ואת הנדיבות של שר האוצר, שעליה כולנו נשלם ב-2016. בתרגום עממי, פלוג בעצם אמרה ללפיד: התקציב שהגשת לא ריאלי, אתה חי בלה-לה לנד. באוצר מיהרו להתנער מחוסר האחריות והבהירו שהתקציב נשען על הנחות יסוד של טובי הכלכלנים שלנו. כאילו שלפיד באמת מקשיב למישהו מהם.

ההיסטוריה מלאה במערכות יחסים עכורות בין שר אוצר לנגיד הבנק, והמאבק הנוכחי בין השניים המכהנים לא מבייש את המורשת הזו. וההיסטוריה, מטבעה לחזור על עצמה, תוכיח שלפיד לא ישכח לה את זה. הנקמה שלו עוד תגיע.

רוב התקציב לא יילך לצה"ל. משרד הביטחון (בני שלביץ, ויקיפדיה)

התוספת לביטחון - החמצה לשינוי המציאות

לא מעט מספרים נזרקו בשבועות האחרונים לאוויר סביב סוגיית הביטחון. בחסות ערפילי הקרבות של "צוק איתן" דרשה מערכת הביטחון תוספת תקציב של לא פחות מ11 מיליארד שקלים (!). הפשרה שגובשה בסופו של דבר דיברה "רק" על 6 מיליארד.

ייתכן והצרכים הביטחוניים אכן זקוקים לתוספת כל כך משמעותית, אבל אל תטעו: רק חלק ממנה ילך באמת לצה"ל ולדברים חשובים כמו תגבור אימונים ומערכות הגנה מתקדמות. נתח הארי ילך לפנסיות המנופחות של אנשי הקבע הפורשים, לאגף השיקום שמשווע לרפורמה ולשומנים ותיקים אחרים שלאיש אין את האומץ לשרוף.

עם סכום של 6 מיליארד שקלים אפשר היה להוריד את שיעור המע"מ ב1.5%, או להנהיג יום לימודים ארוך במערכת החינוך – ולהשאיר אפילו קצת עודף בכיס. מענק כזה למערכת הבריאות היה בונה עוד מחלקות בבתי החולים, ממלא אותן במיטות חדשות וברופאים מתגברים בכל משמרת, ומציל את חייהם של מאות ישראלים. סכום נכבד שכזה היה יכול לספק טיפול אמיתי ביוקר המחיה, מה שהיה עשוי לשמור על יותר ישראלים בארץ ולא בברלין.

באישור התקציב הנוכחי, אמרו שרי הממשלה לכולנו: "חכו עם המילקי, עם מחירי הדירות הגבוהים ועם ההגירה. הלובי הביטחוני שוב ניצח, ולנו לא היה כוח להתנגד, או לפחות לעשות את המינימום: לדרוש שהתוספת תהיה כפופה לרפורמות מתבקשות".

אחר כך הם ייכנסו מסיבות עיתונאים ויכריזו שמעמד הביניים חשוב להם. תחליטו אתם אם להאמין להם.