"הופתעתי מהתגובות לכתבה על ערביי ישראל"

בכתבה שהכין אילן לוקאץ' לאולפן שישי האחרון, הוא הציג את סיפורה של לוסי אהריש - ערביה ישראלית שמנסה להתערות בזרם המרכזי של החברה הישראלית. לאחר הכתבה הוא ציפה לתגובות עוינות ומתריסות, אך להפתעתו הרבה מהשמאל הוא קיבל תמיכה ומהימין - בעיקר בקשות לאיזון

האמת, שכבר הייתי מוכן ללינץ'. לגמרי הייתי מוכן. נפשית ואסטרטגית. סידרנו שקי חול בכניסה לבית, שכרנו את אח של המאבטח של גדעון לוי, גיביתי את הסלולרי, כי זכרתי שבהתקפה הקודמת היה חוליגאן שריסק לי את האייפון על הכביש - הכל היה מוכן לשידור הכתבה באולפן שישי על ערביי ישראל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

היה לי ברור שבמצב העניינים הנוכחי בארץ, כלומר מצב שבו ציפי לבני זה שמאל קיצוני, ואנשים הולכים ברחוב בתל אביב עם חולצות של ניאו-נאצים ושלטים מתורגמים מהיטלר, במצב כזה, כתבה שבה אני מציג ערבי כבן אדם ממש, כזה עם דעות, אפילו הגיוניות, כזה עם רגשות שאפשר להזדהות איתם - כתבה כזאת לא תעבור לי בשקט. בטח לא בעידן הסף-פאשיסטי שאליו התגלגלנו.

והאמת, שהופתעתי. אנשים יקרים, לא רק שהלינץ' לא הגיע, אלא שרוב התגובות היו אוהדות. זה ממש תפס אותי לא מוכן. מתברר שיש עדיין לא מעט אנשים שבכו עם לוסי. בשבת בצהריים באבן גבירול, עם המשפחה, אנשים עצרו אותי ואמרו שחיכו לכתבה כזאת. אני אומר את זה פה לא בשביל לחצרץ בחצוצרה של עצמי, אלא בשביל להעביר את המחמאה אל המרואיינים - מרואיינים ערבים, כן - כי אליהם כוונה האמפתיה, הקשיבו לדברים שלהם.

גם התגובות מימין הפתיעו

והתגובות מימין, הן הפתיעו אותי לא פחות. לא היה אפילו אחד ששלח אותי לעזה. לא הייתה אף התייחסות למעשים שיבוצעו בי בקולונוסקופיה הבאה. התגובות מימין היו ברובן ענייניות. כמעט בכולן חזרה אותה טענה בניסוחים שונים: "אתה חושב שהכתבה שלך הייתה מאוזנת?" כלומר, לדעתם היא לא הייתה מאוזנת. הם היו רוצים שאציג את "התמונה המלאה", כלומר לא את הערבים הרהוטים, המשכילים, אלא את הפגנות הזעם ומיידי האבנים שלא מכירים טובה לאדוניהם היהודים שמסדרים להם קופת חולים וקצבת ילדים ונראה-אותם-בסוריה-מקבלים-כאלה-דברים. הם רצו, אתם מבינים, כתבה "מאוזנת לטובתם".

אילן לוקאץ' (חדשות 2)

אני מכיר את הטענה הזאת על האיזון. ולכולם השבתי בערך אותו דבר. מבחינתי, הכתבה הייתה מאוזנת ומאזנת. הרי ראיתם וקראתם כל כך הרבה על שמחה ברחוב הערבי כשדיווחו על קצין חטוף, שיתפתם את התמונה מהפייסבוק של המתמחה בהדסה ששאל למה רק 13 חיילים נהרגו בלילה אחד. הדברים האלה קרו והדברים האלה סוקרו, בצדק כמובן, ובהרחבה הראויה. ובשביל האיזון, בשביל התמונה המלאה, הנה גם כתבה עם הרופא המנתח הערבי שמציל חיי חיילים פצועים, ואז קורא בפייסבוק מה חושבים עליו הגזענים הדפקטים שהוא חשב לחברים שלו לעבודה. ובשביל האיזון, גם העיתונאית הערבייה המוסלמית שמתעקשת להראות לצופים בעולם הערבי, בערבית, את הזווית של ישראל ואת הנפגעים בצד הזה של הרקטה, מול השידורים של אל-ג'זירה.

חודשיים שמעתם על ביטחון וצבא ובליסטיקה ומינהור, אז הנה בשביל האיזון החברתי זוהיר בהלול אומר, בלי להתנצל, "מה שקרה בתקופה הזאת בינינו, זה כבר בלתי הפיך". ככה זה איזון: הוא מאוזן.