ארגון טרור עשה לנו בית ספר

חיים קוזניץ, סא"ל במילואים ותושב קיבוץ זיקים, מסביר למה תחושת הביטחון לא הושגה במבצע "צוק איתן" וכיצד התחלפה הציפייה להשמדת מאגרי הרקטות באכזבה חמורה. לדבריו, יש שלושה פתרונות כדי שבאזור לא יגדירו את עצמם יותר יישובי "חוטף עזה"

ארגון טרור "עשה לנו בית ספר". ארכיון. (ליאור וענונו ורפאל חיון)

ביום שאחרי המלחמה, אנחנו לא מרגישים בטוחים. תחושת הביטחון בעצמה וביכולות של מדינת ישראל התחלפה בהכרה שארגון טרור "עשה לנו בית ספר".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ביום שאחרי המלחמה אנחנו מרגישים כפי שחשנו ביום שלפני המלחמה - מוחמד דף, הנייה ושאר בני הבליעל יכולים להמשיך לירות ולהפציץ אותנו מתי שהם רוצים, ומה מונע בעדם להמשיך ולחפור מנהרות כדי לרצוח בנו ובבני משפחותינו? הציפייה להודעה שהושמדו מאגרי הרקטות של החמאס, שנורו לכל רחבי המדינה ושגרמו לניתוק אווירי בינלאומי של ישראל, התחלפה בתחושת אכזבה עמוקה.

ארגון החמאס, מאיים ורצחני ככל שיהיה, הוא עדיין ארגון קטן יחסית. יש לנו בעיה הרבה יותר רצינית עם ההתעצמות של החיזבאללה, שברשותו למעלה ממאה אלף רקטות קצרות וארוכות טווח, ושבשורותיו יש עשרות אלפי לוחמי טרור מאומנים. ובל נשכח גם את האירנים, שיושבים היום ומחככים ידיים בהנאה, על כך שבן טיפוחיהם, החמאס, לא נשבר ושרד את המתקפות הישראליות.

יש שלושה נושאים מרכזיים שהנהגת המדינה חייבת ליישם, והם אלה שעשויים להשיב לנו, תושבי "חוטף עזה" ותושבי המדינה כולה, את תחושת הביטחון ואת חיזוק ההכרה ש"יש על מי לסמוך".

הראשון, התחלה מידית של בניית חפיר מסביב לכל הרצועה, 64 קילומטרים, בעומק של 30 מטר, ובתחתיתו לטמון סנסורים וגלאים שיתריעו על כל חפירה. באדמה שתוצא ניתן יהיה לעשות שני שימושים: חול שמתאים לבנייה יועבר לקבלנים, ובאמצעות האדמה הרגילה יקימו גבעות תצפית בכל היקף הרצועה. בעיות טופוגרפיות ניתן יהיה לפתור באמצעות כריית מנהרות תחתיהן (כמו מתחת לנחל עזה, למשל).

לא מרגיש בטוח. קוזניץ

הנושא השני הוא תגובה חזקה ביותר, כולל הרס הסביבה שממנה ישוגר ולו הפצמ"ר הראשון לשטח ישראל. מטענים שיונחו לאורך גדר הגבול יזכו ל'טיפול' דומה (הרס הסביבה האזרחית הקרובה ביותר). בנוסף, אימוץ ותמיכה בדבריו של אלוף פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, שכל מידע על חפירת מנהרה התקפית יגרור פעולה קרקעית מיידית של צה"ל, עם כל ההשלכות שעשויות להיות צפויות בשל כך (חידוש הירי הרקטי על ישראל).

והנושא השלישי הוא הצבה קבועה של כוחות התערבות צבאיים, מאומנים ומהירים, בקרבת כל היישובים הצמודים לגדר רצועת עזה.

את שלושת הצעדים האלה, יש ליישם ובאופן מיידי. כל הפרשנים הביטחוניים מספרים לנו שאת עצמת ההרתעה שהושגה ניתן יהיה לבחון, אם בכלל, רק בעתיד. אם מקבלי ההחלטות במדינה יישמו את ההמלצות שמניתי, יתכן שהאלמנט ההרתעתי של "צוק איתן", אכן יזמן לנו כמה שנים של שקט, לא רק מרצועת עזה, אלא גם בגבולות הצפוניים שלנו.

הכותב הוא סא"ל במילואים ותושב קיבוץ זיקים