שלוש הערות על חטיפת הנערים

אביגדור ליברמן הבטיח ששרי מפלגתו לא יצביעו יותר בעד שחרור מחבלים - חובת ההוכחה היא עליו משום שעד היום שרים ממפלגתו תמכו בכל השחרורים; יש מי שביקר את השידורים המתמשכים, או להיפך - את החזרה ללוח הרגיל, כולל מנכ"ל טלעד שאחראי על המסך המפוצל; תזכורת: לחטיפות אחראים ארגוני טרור, לא המשטרה ולא הנערים

כוחות צה"ל פועלים בגדה (חדשות 2)

1. השר ליברמן הצהיר הבוקר חגיגית בגל"צ ששרי ישראל ביתנו לא יצביעו יותר בעד שחרור מחבלים. הצהרה אמיצה ללא ספק, אבל עכשיו, כשאנחנו יודעים שליברמן הוא שמחליט על שריו, כדאי להיזכר איך הם הצביעו עד היום: בכל שחרור מחבלים בשנים האחרונות שרים ממפלגתו של ליברמן הצביעו בעד, מעסקת שליט (אהרונוביץ ולנדבר) ועבור בכל אחת משלוש הפעימות האחרונות. אולי סטס מיסז׳ניקוב הוא היחיד משרי ליברמן שיכול להצהיר שלא תמך באף שחרור: מההצבעה על עסקת שליט הוא נעדר לטובת ערב אלכוהול.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של עמית סגל

2. מבקרי הטלויזיה וכמה אושיות פייסבוק תקפו הבוקר שתי תופעות בשידורי סוף השבוע: את השידורים הבלתי נגמרים על החטיפה במקום להמשיך בלוח שידורים רגיל, או לחילופין את החוצפה שבחזרה ללוח שידורים רגיל, עם האח הגדול והמונדיאל.

הגדיל לעשות עוזי פלד, לשעבר מנכ״ל "טלעד", שהאשים את ערוצי הטלויזיה ב"חוסר בגרות מקצועי". כולנו עוד זוכרים את הפתרון הבוגר של פלד עצמו: ב-2002 הוא פיצל את המסך לערב אחד - חצי מסך פיגוע תופת בירושלים, חצי מסך משחק כדורגל מליגת העל.

עמית סגל

3. אחרי שעות של שידורים אפשר לחשוב שחטיפות באות לעולם לא בגלל תכנון של ארגוני טרור, אלא כתוצאה ממוקדנים רשלניים במשטרה ונערים שתופסים טרמפים.