האובססיה של רה"מ נתניהו כלפי ח"כ ריבלין

המרוץ לתפקיד הנשיאות ממשיך, אך האובססיה של ראש הממשלה נתניהו כלפי ח"כ ריבלין המעוניין בתפקיד אינה חולפת. לא ברור מאיזה תרחיש חושש נתניהו אך הוא טרם הציג מועמד רשמי משלו. בינתיים, המועמדים לנשיאות שאינם באים מתוך יושבי משכן הכנסת אינם מצליחים לעמוד בתנאי הסף כדי ונראה כי הם חסרי סיכוי

(חדשות 2)

האובססיה של ראש הממשלה כלפי ח"כ רובי ריבלין הביאה אותו לכך שהוא אומר ליותר מאדם אחד כי הוא משוכנע שהאחרון מסוגל להטיל את הרכבת הממשלה לאחר הבחירות הבאות על גדעון סער. עדי כך כך? אני אומר - גם לחרדה צריכה להיות היתכנות.

סילבן שלום נוטה להתמודד ורוצה את תמיכתו של ראש הממשלה, אך אומרים לי במפלגת הליכוד שראש הממשלה אינו יכול לגייס יותר משני קולות לטובת העניין - הקול שלו והקול של יובל שטייניץ. להיפך, זה פועל לרעה. דווקא תמיכתם של ליברמן ולפיד היא שחשובה ומשקלה משמעותי.

ביחס לכלל המתמודדים החיצוניים - הם חסרי סיכוי. זאת משום שהפוליטיקאים לא מוציאים נכסים למיקור חוץ. דוגמה לכך, היא השופטת בדימוס דליה דורנר שאספה עד היום שתי חתימות ושבע התחייבויות. זה הכל.

אני רוצה להחזיר אותכם אחורה לשנת 1983. חיים הרצוג נציג מפלגת העבודה התמודד על תפקיד הנשיאות מול מנחם איילון נציג הליכוד. אנשים רצו לפגוע פוליטית במנחם בגין ז"ל ולכן הרצוג ניצח. בגין אמר לאחר מכן: "היו עריקים, אנחנו יודעים מי הם, לא נבוא עימם חשבון, לא נעניש את העריקים".

שורה לסיכום: יש תריסר שמות ונדמה לי שמותר לי בצניעות להציע הצעה משלי. אני מציע רוטציה שתקיים את אחדות העם. את התפקיד ימלאו שני מועמדים - בני בגין ויוסי שריד.