אסד משתמש בנשק כימי - אז למה המיגון הופסק?

נשיא סוריה ממשיך להשתמש בנשק כימי, גם אם קטלני פחות, נגד אזרחיו - למרות הפירוק האיטי של דמשק מנשק כימי. אם כך, מדוע בארץ הפסיקו לחלק ערכות מגן, ובקרוב גם לייצר אותן? איפה האחריות לציבור? ואיפה היתה ארצות הברית עד עכשיו?

נפגע נשק כימי בסוריה

התמונות שמתפרסמות ברשת האינטרנט קשות לצפיה. ילדים נשים וזקנים מעולפים, סובלים מעוויתות ומובהלים לטיפול רפואי כשמסיכות חמצן על פניהם. אחרי שבועות שצבא סוריה ממשיך לתקוף את המורדים וגם סתם אזרחים בנשק כימי, התעוררה עכשיו גם ארצות הברית, ולראשונה מזה חודשים מודה שדמשק עשתה שימוש בנשק כימי נגד אזרחים במהלך החודש, בלחימה באזור חמה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"יש בידינו ראיות של שימוש בחומר כימי רעיל במקום", הצהירה אמש דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, ג'ן סאקי. "אנחנו בודקים את ההאשמות של פעילי אופוזיציה סוריים כי מסוקים של חיל האוויר הסורי השליכו חביות שהכילו גז כלור מהאוויר על הכפר זיתא".

גז הכלור לא עמד בראש סדר העדיפויות של המערב במסגרת ההסכם לפירוק מאגרי הנשק הכימי בסוריה, עליו חתמו נציגי ארה"ב ורוסיה בקיץ האחרון - מה שאפשר לאנשי אסד לעשות שימוש בגז הרעיל.

סוריה משתמשת כבר שבועות רבים, במקביל להתפרקותה מגז החרדל והעצבים שברשותה, בחומרי לחימה "מנטרלים" שאינם ממיתים, אך זהו נשק כימי לכל דבר.

מדובר בנשק לפגיעה המונית, בעיקר גז כלור אבל גם חומרים אחרים, שאינם מופיעים באמנות השונות ולכן הצבא הסורי יכול לעשות בהם שימוש. מאות אזרחים נפגעו מתקיפות הנשק הכימי הזה בתקופה האחרונה: מקצתם נהרג, רובם סובלים פגיעות קשות.

טוב שהתעוררתם שם בפנטגון. לא רק שאינכם יכולים לטעון שלא ידעתם, ישראל עדכנה אתכם בזמן אמת על כל תקיפה. בישראל יודעים בדיוק במה משתמשת סוריה.

ניר דבורי (חדשות 2)

למה מיהרו להפסיק את המיגון?

קצב התפרקותה של סוריה מנשקה הכימי נמשך באיטיות. בתחילה הבטיח אסד כי זה יתבצע עד דצמבר ועכשיו המועד הוא לא לפני סוף הקיץ, ובינתיים השימוש בחומרים מנטרלים נמשך.

שר הביטחון ממשיך להוביל קו שדוחף לא רק לעצור את חלוקת ערכות המגן לציבור בישראל, דבר שכבר נעשה, אלא עכשיו גם לסגור את שני המפעלים שמייצרים מסכות אב"כ במדינה ונחשבו עד היום "מפעל חיוני בחירום". עד היום, ישראל הקפידה תמיד לשמור לעצמה את יכולת הייצור העצמאית ולא לסמוך על סיוע חיצוני במקרה חירום.

אז איפה שיקול הדעת? איפה האחריות לציבור? גם בפיקוד העורף היו רוצים להמתין ולראות לאן נושבת הרוח - האם סוריה באמת רצינית בחיסול מאגרי הנשק הכימי והטילים נושאי הראש הלא קונבנציונלי שברשותה. זו גם העמדה שהוצגה לרמטכ"ל, לשר הביטחון ולראש הממשלה. אז למה כאן ממהרים?

שר הביטחון טוען בדיונים פנימיים שהעורף הישראלי כבר לא מאוים בנשק כימי ואם כבר מישהו נמצא תחת איום - אז רק החיילים בחזית. אבל הנה, סוריה מוכיחה שוב שאין לה בעיה להשתמש בנשק כימי, גם אם הוא "רק גז כלור", כנגד אוכלוסייה אזרחית ובמקביל לכך שהיא מציגה מיצג של התפרקות מגז חרדל ועצבים. אז למי להאמין? לאסד או לבוגי?

האם מישהו לא ממהר כאן לקבל החלטות ולהשאיר אותנו האזרחים ללא מענה מתאים ברגע האמת? ואיפה ראש הממשלה שיצטרך לקראת סוף הקיץ הנוכחי להכריע סופית בסוגיה? ומה על יותר מ-500 עובדי המפעלים "שלאון" ו"סופרגום" שעד היום היו בטוחים שהם מוגנים מכל פיטורים וצפויים עכשיו ללכת הביתה?

לא מדובר רק בעובדים, אלא גם בידע ייחודי שנצבר כאן, וסגירת המפעלים תביא למחיקתו. איך באמת מתקבלות כאן ההחלטות ועל בסיס מה? הרי ראינו כמה נזיל המצב במזרח התיכון.