ממתינים לקולות הקנאים

כמה אלפי קולות מחזיקים בידיהם הפלגים הקיצוניים ביותר והאנטי-ציוניים בבית שמש. לאחרונה, הם נהנו מחיזורים של אנשי אריה דרעי. ש"ס הפעילה עליהם לחצים אדירים לחרוג ממנהגם ולהשתתף בבחירות כדי "לנצח את שונאי הדת". כך הפכה המפלגה שצמחה מציבור תושבי בית שמש המסורתית למפלגה עסקנית שהולכת יד ביד עם הקיצוניים

הגורמים הקיצוניים בעיר נקראו להכריע (יוסי זילברמן)

 המערכה על ראשות העיר בית שמש סיפקה לא מעט תובנות על מה שקורה במפגש קרוב מדי בין חרדים לאלה שאינם. סיפור של עיר אחת שיכול אולי ללמד לא מעט על סיפור של מדינה. בית שמש התחרדה, זו עובדה מוגמרת. המספרים דיברו בעד עצמם. פעמיים. העיר אמרה את דברה והמסר ברור - בית שמש היא עיר עם רוב חרדי, ונראה שגם בשנים הקרובות האריג האנושי הזה יהפוך פחות ופחות צבעוני ויותר שחור-לבן.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

זו דמוקרטיה. גם אם יש ציבור שנפגע ממנה. לטוב ולרע יכול כל אדם לשים פתק בקלפי ולבחור את מי שמייצג יותר מכל את עמדותיו.

מי שבאופן עקבי בחרו לאורך השנים להדיר את רגליהם מהקלפיות הן חסידויות אנטי-ציוניות שלא רצו כל קשר עם המדינה ומוסדותיה, ורבות מהן אף הקפידו לא לקבל ממנה תקציבים. אלה גורמים שמילים כמו 'דמוקרטיה' ערבות לאוזניהם בערך כמו קללה עסיסית ביידיש. נטורי קרתא, סאטמר והעדה החרדית הם חלק מרשימה ארוכה - אך לא גדולה מדי.

חבר לקנאים כדי להשיב את כבודו (סטודיו שרון רביבו, באדיבות mako)

במשך עשרות שנים היו אותן קבוצות מחוץ למשחק. לא מוזמנות ולא מגיעות. במידה רבה הן שהפכו את המאבק על בית שמש לכל כך קיומי מבחינת התושבים הוותיקים. הרוב החרדי השפוי לא ממש איים על שלוותם של אנשים שהמסורת אינה זרה להם, שהולכים לבית הכנסת בערב שבת, עושים קידוש. גם אם מדליקים אחר כך טלוויזיה. חלקם בטח תורמים אפילו לישיבות. האיום הגדול ביותר - אגב - גם על אותם חרדים שעובדים ומשלמים ארנונה - היה ונותר אותם קיצוניים.

דרעי חבר לקיצוניים כדי להשיב לעצמו את הכבוד האבוד

ומי התדפק על דלתותיהם של אותה חבורה בניסיון לקושש עוד כמה מאות קולות? לא אחר מיושב ראש ש"ס, אריה דרעי. האיש שקיבל את כל כוחו הפוליטי מהציבור המסורתי, שהתחזק בשנות התשעים והתחרד לו בהדרגה ישב לו בשבועות האחרונים בחוגי בית אצל אותם ותיקי בית שמש המסורתיים, בזמן שחבורתו עבדה במרץ לשכנע את הקנאים לצאת ולהצביע הפעם. כי אם לא, מי ידאג לכם?

דרעי היה זקוק לניצחון הזה כמו אוויר לנשימה. שבע מכישלונות צורמים באלעד ובירושלים, הוא היה חייב לנצח כדי להחזיר לעצמו מעט כבוד. קצת לפני השעה תשע בערב אתמול הוא ישב בחדר צדדי עם קבוצת יועצים, מרוט עצבים מאחוזי ההצבעה הגבוהים. באותה השעה שיגר מסרון מוקלט של הרב עובדיה ז"ל מברך את אבוטבול. כל האמצעים כשרים, בטח הרב עובדיה.

ממש במקביל, ניסו אנשיו של אותו דרעי להבין מה עם קולות הקנאים. וכך מכר האיש שביקש להחזיר עטרה ליושנה את כל הערכים של היהדות הספרדית, המתונה, המכילה, לטובת עוד כמה מאות קולות. הוא ניצח. אבל ההפסד כולו שלו.