לא לוותר על התמריץ של אירן

מוחמד זריף, שר החוץ האירני, סיפק הצהרה מרוככת וטען כי סוגיית ההכרה במדינת ישראל אינה עניין לאירן, אלא עניין לפלסטינים. גם אם בישראל סבורים שמדובר בתכסיס ב"מתקפת החיוכים" - כדאי לבחון את הדברים שמגיעים מכיוון הרפובליקה האיסלאמית

"כשאינו מוסמך הוא יודע לשתוק", זריף (AP)

בשני ריאיונות שונים לתחנות טלוויזיה בגרמניה נשאל אמש (א') שר החוץ של אירן, מוחמד ג'וואד זריף, אם ארצו תכיר במדינת ישראל. כמי שהתכונן היטב לשאלה, השיב זריף בשני המקרים, שסוגיית ההכרה במדינת ישראל אינה עניין לאירן, אלא עניין לפלסטינים. כשיוסדר הסכסוך לשביעות רצונם של הפלסטינים, הפתיע ואמר, סוגיית ההכרה במדינת ישראל לא תהייה כלל עניין.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

זריף לא התבלבל. התקשורת האירנית ציטטה אותו ולא טענה שדבריו הוצאו מהקשרם. נכון, הוא תיבל את האמירה בטיעון האירני השחוק לפיו העובדה שהשואה הייתה טרגדיה נוראה, שאסור שתחזור, אינה מצדיקה את העוולות שהישראלים עושים, לדבריו לפלסטינים. אבל נדמה לי שבפעם הראשונה מדגיש דובר אירני רשמי את התנאים להכרה במדינת ישראל ("השטן הקטן", זוכרים?).

לפני שהעניק את הריאיונות הטלוויזיוניים הללו, נפגש זריף עם מזכיר המדינה ג'ון קרי. בין שאר הדברים שעלו לדיון בשיחה, ביקש קרי מזריף לדון בנעשה בסוריה.

לפי מקורות אמריקנים עצר זריף את קרי והדגיש שאין לו מנדט לדון בנושא הסורי. רוצה לומר - כשהציג שר החוץ של אירן את ה"תמריץ" שלו לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים הוא דיבר ברשות ובסמכות. כשאינו מוסמך לדבר הוא יודע לעצור.

בישראל לא מתלהבים: "האירנים רק מנסים לחבל בתהליך"

גורמים מדיניים בישראל מסרבים להתרגש מהדברים. גם העובדה ששר הביטחון משה (בוגי) יעלון ישב באולם והקשיב מהשורה הראשונה לפאנל שבו השתתף שר החוץ האירני זריף - היא שולית בעיניהם. נהפוך הוא. מאוסלו ועד היום, נאמר לי, האירנים רק מנסים לחבל בתהליך. הם סייעו לגורמי טרור ומסייעים להם ברגעים אלה ממש. גם זריף על שלל גינוניו העדינים הוא מומחה במלאכת ההונאה כמו שולחיו הפנאטיים.

ערד ניר, עורך חדשות החוץ (חדשות 2)

זוכרים את בליל ההצהרות והגינויים שנשמעו כאן בעקבות האזהרות של קרי במוצאי שבת כשתיאר באומץ עם מה להערכתו עלולה ישראל להתמודד אם לא יושג הסכם עם הפלסטינים? בכל זאת כדאי לשים לב גם לרמיזות החדשות שמגיעות מטהרן. אפילו אם זה רק תכסיס ב"מתקפת החיוכים", שנועד להרפות עוד את הלחץ הבינלאומי מעל טהרן ולהציג אותה כ"זאב בעור של כבש", כדאי לחייך בחזרה ולבחון את הדברים.