"מיטבי"? מילה מיותרת

כשמגיעים לימי הורים בבתי הספר, נתקלים בשפה הייחודית של מערכת החינוך. "מיטבי" למשל, היא המילה העברית לאופטימלי. אך במערכת החינוך משתמשים בה באופן גורף במקום במילה "טוב". אותו שימוש הפך את "מיטבי" מאופטימלי למעודד שאיפה לבינוניות. ומי ששואף לשבע-שמונה, בחיים לא יגיע לעשר

יום הורים מאחורינו - היום שבו אתה, כהורה דובר עברית, נתקל בשפה הייחודית של מערכת החינוך, שאיננה מה שאנחנו מכירים בתור עברית.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

קחו למשל את הביטוי השגור "המערכת תיתן מענה". פעם בית הספר היה עושה, היום - "המערכת נותנת מענה". זה נשמע יותר חשוב.

ויש את ה"אקלים הבית-ספרי". הנה לכם מונח מכובס, מיובש ומגוהץ, לשאלה עד כמה בית הספר רווי אלימות או לא. אבל כשאומרים "אקלים בית ספרי", זה נשמע הרבה יותר מטאורולוגי, אוורירי וקליל כזה. עשרה ילדים אכלו היום כאפות בהפסקה ועוד עשרים סבלו מחרם ונידוי, שזה מבחינה אקלימית עננות קלה בגובה רב מעל האקלים הבית-ספרי, שהוא בדרך כלל "אקלים מיטבי".

אוהו, כאן הגענו לעיצבון העיקרי. מיטבי זאת המילה העברית לאופטימלי. אבל כבר כמה שנים שמערכת החינוך משתמשת בה באופן גורף במקום במילה "טוב". "מענה מיטבי". "תוצאות מיטביות". "שילוב מיטבי של סביבת למידה מתוקשבת". שזה אומר, במידה שאתם עוד לא דוברי סמינרית שוטפת, להשתמש במחשבים בכיתות. ומצאתי בלוג של מורה - נשבע לכם באמא שלי שאני לא ממציא את זה - תחת הכותרת "עד כמה מיטבי מסוגל להיות המורה המקוון המיטבי?" כן, מורה כתבה את הפיגוע הלשוני הזה.

מערכת החינוך נגועה במיטבי הארור הזה מכף רגל ועד ראש. היא מטמיעה אותו מגיל צעיר, ואחר כך כבר אי אפשר להיפטר מזה. הילדים מביאים אותו הביתה ומדביקים הורים תמימים שרק רצו במיטביותם.

אילן לוקאץ' (חדשות 2)

לא הייתי מטריח אתכם בעניין מילה מעצבנת שנהייתה אופנתית במיגזר מסוים; בשביל זה יש את הדוקטור מגלי צה"ל. העניין הוא הרבה יותר משמעותי. "מיטבי", כלומר אופטימלי, הוא - הכי טוב שאפשר בתנאים הקיימים. לעומת "טוב", שהוא מוחלט. "האל הטוב" איננו האל המיטבי. הציונים של התלמידים שלנו במבחנים בינלאומיים הם ממש לא בהגדרה של "טוב", אבל אם מצמצמים את העיניים ומתרחקים קצת ועושים כמה טריקים סטטיסטיים, ומסתירים ככה קצת עם היד - ובעיקר בהתחשב בתנאים - הם יכולים להיראות מיטביים. אז כיסינו. גם זוועה יכולה להיחשב למיטבית, במידה ששאר הזוועות בסביבה גרועות ממנה.

כניסתה האפידמית של המילה "מיטבי" כמחליפתה של המילה "טוב" מסמנת איך כחברה (הנה הגעתי סוף סוף לנקודה) הפסקנו בזמן האחרון לשאוף לטוב, ועברנו לשאיפה למיטבי. כלומר, להסתפקות במה שיש ובמקסימום שאפשר להוציא מזה. "מיטבי" מעודד שאיפה לבינוניות. ומי ששואף לשבע-שמונה, בחיים לא יגיע לעשר.