תחיו את החיים על פי לנון

עוד איש שלום שלא נמצא איתנו עוד הוא ג'ון לנון, האיש ששר למען שלום עולמי, ניסה לתת השראה ותקווה. כולם אומרים שהם רוצים שלום אבל הם לא באמת כאלה, הם מתפללים לאל שלהם שיכה את הצד השני כמו שצריך. רובנו רוצים רכוש וצריכים גבולות, בניגוד ללנון, אז מה כן אפשר לקחת ממנו? אל תסתכלו קדימה, תיהנו מההווה

השבוע ציינו 33 שנים ליום שבו ג'ון לנון נרצח. באמצע ענייני נלסון מנדלה, חשבתי על איש השלום הגדול ההוא, שגם היה מוזיקאי לא רע. מי שחי אז, לא ישכח את הרגע שבו הוא שמע על הרצח. אני הייתי בבה"ד 7, בהכנות למסדר בוקר, ומייק קוגן, שלמד בקורס מקביל, רץ אלי והפנים שלו היו לבנות לגמרי, והוא אמר, שמעת חדשות? רצחו את ג'ון לנון. וכל השמיים של צריפין נפלו עלי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

לג'ון לנון היו שני פרויקטים גדולים בחיים. אחד היה הביטלס, השני היה שלום עולמי. הראשון הצליח, השני נכשל. היו כמה רגעים שבהם היה נראה שלנון מצליח להניע את העולם לכיוון אופטימי יותר. לתת השראה ותקווה, כמו גנדי, כמו מנדלה - זה נכשל הרבה לפני שלנון נרצח.

העולם אהב לשיר את שירי השלום, היו להם מלודיות יפות, וזה גם בא בחבילה אחת עם סקס חופשי ומריחואנה (בלתי רפואית) ושוויון. לבחורות היו פרחים בשיער ולבחורים היה שיער. אבל מעבר לדימויים היפים, העולם לא רצה שלום. הוא עדיין ברובו לא רוצה.

כן, כולם אומרים שהם רוצים שלום, אבל לא מתכוונים לזה. התמונה בראש היא יותר שנפסיק את הלחימה מתישהו, רק אחרי שנשפיל את הצד השני עוד פעם אחת, אבל טוב-טוב. אומרים שלום ומתכוונים למלחמה. אולי מספיק עם הצביעות הזאת.

תיהנו ממה שיש כרגע

לנון כתב שיר יפה שבו הוא תיאר עולם בלי אלוהים ובלי רכוש ובלי גבולות. אבל רוב בני האדם רוצים רכוש וצריכים גבולות, וכל צד מתפלל לאלוהים שלו שיכה את הצד השני. וככה לא יהיה שלום אף פעם. אולי צריך לשנות את התפילות.

בשיר אחר, לנון כתב משפט גאוני בפשטותו. "החיים הם מה שקורה לך כשאתה עסוק בלתכנן את העתיד". תחשבו על זה. היות ששלום עולמי לא צפוי בקרוב, אולי זאת יכולה להיות הצוואה החלופית של לנון לעולם יותר טוב.

"החיים זה מה שקורה בזמן שאנחנו עסוקים בלתכנן את העתיד". הילדים גדלים ואנחנו עסוקים בקריירה, פרחים פורחים ונובלים ושוב פורחים ואנחנו מסתכלים קדימה על חשבון החיים שלנו עכשיו. תיהנו ממה שיש כרגע, וזה לא מעט. אני, לפחות, חי את החיים שלי לפי המשפט הזה של לנון. בלי ציניות.