שנה לעמוד ענן: שני הצדדים נערכים לסבב הבא

השקט היחסי שנשמר כעת ברצועת עזה מלמד באופן מסוים על יציבות ההרתעה שהושגה במבצע "עמוד ענן". אלא שההתפתחויות האחרונות בגבול הרצועה מלמדות על כך שהשקט הוא זמני, וכי שני הצדדים מנצלים אותו להיערכות מחודשת - עד לפעם הבאה

מתכוננים לסיבוב הבא (מערכת כיפת ברזל, אר (חדשות 2)

מבצע עמוד ענן כמו קודמיו, יצא לדרך מתוך המציאות הנזילה כל כך סביב רצועת עזה. צה"ל פועל מעבר לגדר, הפלסטינים יורים טילי נ.ט (מתקדמים), צה"ל מגיב בירי, רקטות נורות לעבר יישובים, והמחזוריות הזו מביאה לאותה אווירה של מצב בלתי אפשרי ליישובי עוטף עזה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

שר הביטחון דאז אהוד ברק הגדיר אז את מטרות המבצע: חיזוק ההרתעה, פגיעה קשה במערך הרקטות, פגיעה כואבת בחמאס ובארגוני הטרור, וכן צמצום הפגיעה בעורף האזרחי שסביב עזה. התרגום המעשי של ההגדרות הללו בוצע בסדרת התקפות רבות של חיל האוויר בשטח רצועת עזה. 1,600 מטרות נפגעו, מעל ל-65 מובילי טרור חוסלו וכ-120 לוחמים של חמאס נהרגו במבצע.

"עמוד ענן" נפתח במהלך שהוא בעל משמעות רבה: חיסול אחמד ג'עברי, המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס. המהלך ערער בימים הראשונים את יכולת הפיקוד והשליטה של הארגון, אך לא מנע את המשך ירי הרקטות לשטח ישראל. המבצע שרטט את ההפעלה המבצעית הראשונה בהיקף נרחב של מערכת כיפת ברזל, שהצליחה לצמצם באופן משמעותי את היקף הפגיעה ביישובים בישראל.

חיילים על גבול עזה (דובר צה"ל)

ביום השני ללחימה, הורה הרמטכ"ל בני גנץ על גיוס מילואים והזרמת כוחות סדירים אל שפת רצועת עזה לקראת אפשרות של פעולה קרקעית. בסופו של דבר, פעולה זו לא בוצעה. בהקשר זה, השאלה שנכון להתחבט בה היא האם כניסה שכזו היתה מביאה לחיזוק ההרתעה או שמא לא היתה מוסיפה לה דבר.

לטעמי, כניסה קרקעית מוגבלת, לא לעומק השטח, אלא לשולי האזורים הבנויים בכדי לייצר חיכוך גובר עם חמושים מאנשי החמאס, היתה מעמיקה את הפגיעה במערך הארגון, מייצרת את ההרתעה המבוקשת ומוסיפה לכך פגיעה כואבת יותר בחמאס ובארגוני הטרור - לפי הגדרותיו של שר הביטחון אהוד ברק.

מבחן ההרתעה: האם חמאס נמנע מפעולות נגד ישראל?

המבצע הסתיים בחלוף שבוע בדיוק, ב-21 בנובמבר 2012, ואת מידת השגת מטרותיו יש לבחון לאורך זמן. יש לבדוק האם החמאס מרסן את פעילותו ועד כמה הוא נרתע מנקיטת צעדים נגד ישראל. בסך הכל, נראה שמאז מבצע "עמוד ענן" - ההרתעה קיימת. אך השבועות האחרונים מלמדים כי כמו בסבבים קודמים - היא הולכת ומתפוגגת.

ההרתעה היא לא משהו שלאחר שאחרי שהושגה ניתן לנוח על זריה. ההרתעה היא מצב רוח או הבנה בצד השני ש"לא כדאי". היא נחשבת כמושג חמקמק שמחייב תחזוק קבוע. לכן, בכל פעם שמתבצע ירי מרצועת עזה, צה"ל ממהר להגיב בתקיפות מטוסים.

אבל כדאי שיהיה ברור - אלה ההתכתשויות שבין המבצעים והן מובילות בהכרח לסבב נוסף, ברוח האזהרות של אלוף פיקוד הדרום האלוף סמי תורג'מן שאמר בפתח מנהרת התופת שנחשפה לאחרונה כי פעילות שכזו "תביא את צה"ל לתגובה כואבת מאוד".

חמאס נערך לקראת סבב הלחימה הבא (רויטרס)

לדברי הפלסטינים, במהלך המבצע נהרגו 139 פלסטינים שהיו בלתי מעורבים בלחימה. בצפיפות האוכלוסין של רצועת עזה, ובהתעקשות של חמאס לשגר רקטות מתוך השכונות המיושבות ועל אף הזהירות הרבה, אין כנראה מנוס מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. הדבר יחזור על עצמו גם בסבבי הלחימה הבאים. זו תוצאה כמעט בלתי נמנעת מאופן הפעולה של חמאס: להשאיר קסאמים במחסן בית ולהקים מצבורי תחמושת בקומותיו הראשונות של בניין רב קומות.

פסק זמן, עד לפעם הבאה

אפשר שהשקט היחסי שנשמר הוא תוצאה של הרתעה שעדיין מתקיימת, אך הוא גם בגדר צורך מבצעי של חמאס לשקם את מערכיו השונים לרבות חפירת מנהרות נוספות. במילים אחרות, חמאס עסוק בהכנות לסבב הבא, וצה"ל - עושה בדיוק את אותו הדבר.

רוני דניאל, פרשן לענייני צבא וביטחון (חדשות 2)

בתוך המשוואות הללו יש להתייחס לגורם נוסף: המשטר במצרים. עליית האחים המוסלמים לשלטון בארץ הנילוס נתנה לחמאס רוח גבית מעודדת. ואולם, תפיסת השלטון על ידי הצבא המצרי מכניסה את חמאס לדילמה חדשה. קשה לו יותר היום להבריח נשק לתוך הרצועה, אבל יש לו מערך ייצור עצמי לרבות רקטות ארוכות טווח.

אז מה השורה התחתונה? המציאות לא השתנתה. היא רק לקחה פסק זמן עד לסבב האלים הבא שייכלול מן הסתם גם כניסה קרקעית לתוך הרצועה כדי לייצר הרתעה שתחזיק זמן רב יותר.