פרס נובל? הביקוש ללימודי הכימיה בישראל יורד

כולנו חגגנו עם היוודע הבשורה על זכייתו של הפרופסור הישראלי-אמריקני אריה ורשל בפרס נובל לכימיה. אבל האם צפויות לנו זכיות כאלו גם בעתיד? המקצועות המדעיים נתפסים היום כלא רווחיים, הביקוש אליהם הולך ויורד, וכך מצטמצמים גם הסיכויים לגאווה ישראלית נוספת

הפרופסור אריה ורשל, זכה היום (ד') בפרס נובל בכימיה. בשביל פרס נובל צריך יחיד סגולה אחד, אבל מספר האנשים שבוחרים מלכתחילה ללמוד את המקצועות המדעיים בישראל הולך ופוחת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

נתונים חדשים של המועצה להשכלה גבוהה מראים שהמקצועות האלו הופכים לפחות אטרקטיביים. אם ב-2002 למדו 1.8% מהסטודנטים מדעים פיסיקליים, אז כעבור עשור בשנת 2012 למדו את המדעים הפיסיקליים רק 1.2% מהסטודנטים.

גם במדעים הביולוגיים ניתן לראות את מגמת הירידה: ב-2002 3.1% מהסטודנטים למדו את המקצוע, ואילו בשנה החולפת למדו מדעים ביולוגיים רק 2.6% מהסטודנטים.

דפנה ליאל (חדשות 2)

הסיבה למגמה הזו היא שאנשים מעדיפים ללכת למקצועות רווחיים שיש בהם פרנסה. לכן, ניתן לראות צניחה משמעותית גם במקצועות כמו מדעי הרוח - שם מ-11.7% ירד אחוז הסטודנטים תוך עשור ל-7.5%.

המדע במגמת ירידה (חדשות 2)

מנגד, במקצוע העסקים ומדעי הניהול ניתן לראות זינוק: ב-2002 בחרו במקצוע זה 6% מהסטודנטים, ובשנת 2012 בחרו בו כבר כמעט 12%. גם בלימודי המשפטים ישנה מגמת עלייה: מ-7.5% בשנת 2002 ל-8.5% בשנה שעברה.

הרוח מול העסקים - צניחה מול זינוק (חדשות 2)

מקצועות כמו כימיה נתפסים כמקצועות קשים, מקצועות שלומדים המון שנים כדי להגיע לרמה שמאפשרת להתפרנס מהם, וכמקצועות לא רווחיים. אנשים רבים חושבים שאם הם ילכו למקצוע הכימיה, הם יסיימו בהוראה ולא בפרס נובל. לכן הם בוחרים במקצועות יישומיים יותר.