למה חוגגים את ט"ו באב, ואיך מוצאים זוגיות לפי היהדות?

מדוע החלו לחגוג את יום האהבה? איך ממליצה היהדות למצוא בני זוג? האם יש בכלל סיכוי למוסד הנישואים? ולמה ממש לא צריך לקחת משכנתה כדי להפיק חתונה? הרב מוני אנדר , מצעירי אגודת חב"ד עם התשובות

על אהבה וי (רויטרס)

מה המקור היהודי לט"ו באב?

ט"ו באב הוא אחד הימים השמחים ביותר ביהדות. במסכת תענית בתלמוד אפילו כתוב כי "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים". כלומר אותה שמחה שמאפיינת אותנו במוצאי יום הכיפורים, כשאנו מרגישים נקיים מחטא ומתחילים דף חדש, מאירה בנו באותה עוצמה גם בט"ו לחודש אב.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

השמחה הראשונה שאירעה ביום זה, דווקא לא קשורה כל כך לאהבה: במשך 40 השנים שהיו ישראל במדבר, מדי שנה בתשעה באב מתו רבים מהם כעונש על אי- הרצון להיכנס לארץ. בשנה ה-40 הגיע תשעה באב, ולא מת אף אחד. בט"ו באב הבינו כי תמה גזירת המוות מעליהם, וחגגו זאת בשמחה רבה.

ואיפה נכנסה האהבה לתמונה?

כעבור כמה מאות שנים, בתקופת השופטים, קרה מקרה מצער וטראגי הידוע בשם "פילגש בגבעה" שבו נפגעה באכזריות אישה בידי בני שבט בנימין. המעשה זעזע את כל בני ישראל, וכסנקציה על בני בנימין נשבעו שאין לחתן איתם את בנות ישראל.

כעבור שנים, לאחר ששבט בנימין כמעט ונכחד מחוסר חתונות והמשכיות, חיפשו ישראל מוצא לבעיית השבועה, והגיעו לפתרון שיאפשר לרווקי בנימין הנואשים להגיע לכרמי שילה - שם חגגו באופן מסורתי ביום הזה את ביטול הגזירה שציינו למעלה - ויבחרו להם מבין המחוללות את בת זוגתם לעתיד. מאז נצבע יום ט"ו באב בתודעה היהודית בצבעים עזים של אהבה וזוגיות.

מה אומרת הקבלה?

על פי הקבלה כל אחד ואחת מאיתנו הוא מחצית של נשמה אחת גדולה שחיה לה בשמיים, עד שיום אחד חצו אותה לשניים והיא נשלחה לעולם בשני חלקים. חציה בגוף של גבר וחציה בגוף של אישה. "זכרתי את שאהבה נפשי" כתוב בספר שיר השירים, ואכן במשך כל חיינו אנחנו מרגישים חוסר שלימות, ורצון לעסוק בחיפוש מתמיד האחד אחרי השנייה, עד למציאת החצי השני.

רק לאחר שמצאו שני בני הזוג האחת את השני, התאהבו והחליטו להתחתן, ניתנת סוף סוף לשני חלקי הנשמה ההזמנות להתחבר מחדש, והגעגועים וחוסר השקט שוככים.

איך היהדות ממליצה למצוא בן זוג?

הקושי הכי גדול במציאת בן או בת זוג הוא המעורבות הרגשית שמפריעה לקבל החלטה שכלית נכונה, והמחסור בנתונים אמיתיים לפני שנכנסו למערבולת רגשית שגורמת לנו להכריז לכל העולם "התאהבתי".
כשמחליטים להתחתן עם מישהו רק כי הוא נראה טוב, או כי היא רוקדת מהמם זה לא בדיוק ערובה לחיי זוגיות ארוכה. סליחה על ההשוואה, אבל גם חולצה לא תקנה אם היא קטנה עליך, אפילו שהיא נראית מעולה.
את ההחלטה של על בן או בת הזוג צריכים לקבל בכלים שכליים, ורק לאחר מכן לשחרר את כל מטען הרגשות שאגור אצלנו כלפיו. בקבלה קוראים לזה "מוח שולט על הלב". האופציה ההפוכה היא קודם להתאהב, ואחרי זה לשכנע את עצמך שהוא מתאים לי. לצערנו, זה לא ממש עובד.

האם יש סיכוי בכלל למוסד הנישואים, כשהיום כמעט כל זוג שני מתגרש?

לחלוטין כן. המצב הטבעי של האדם אמור להיות בזוגיות שהיא חלק מתא משפחתי ממשיך. כך בנוי האדם הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה נפשית, לאורך אלפי שנים. זה קשה ולא קל, אבל בהחלט מאתגר. לצערנו אנחנו חיים בדור שבו האצבע על הדק הגירושים קלה עד מאוד.

לא מעט מהזוגות, אם היו מוכנים להשקיע מחצית מהאנרגיה שהם מפנים כדי לנגח את בן או בת זוגם, או להסביר להם כמה היא או הוא טועה והכל באשמתו/ה, בניסיון לקבל את בן הזוג כמו שהוא ולבדוק מה אתה בעצמך יכול לעשות כדי לשפר את הנישואים - לרבים מהילדים שסביבנו עדיין היו זוג הורים שחיים ביחד ומלמדים אותם פרק באהבה, נתינה וכבוד הדדי.

ולמה שבן הזוג לא יהפוך להיות כמוני?

כי זה לא יחזיק מעמד. יותר קל לשנות את בן הזוג, אבל יותר עמיד לשנות את עצמך. רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ, מי שזכה לכינוי 'החוזה מלובלין' בשל יכולתו הנבואית ממש לצפות את העתיד, סיפר כי "פעם אחת, כשהלכתי בעובי היער, נזדמן לי לראות אדם המקים לעצמו בקתה מן העצים שחטב, ובכל עץ שהיה בו גדם ובליטה לא טרח ועמל להחליקו ולהורידו, אלא נקב חור בזולתו - למול הבליטה - וכך חיבר את העצים אחד לאחד.

לאהוב, למד מכך אותו רב, פירושו להתאים את עצמך לזולתך, ולא ע"י קיצוץ בליטותיו. עליך לקדוח חור כדי לקלוט ולשבץ אותו בתוכך, ועל ידי שאתה מחבר אותו אליך - אתה מחובר אליו!"

חתונה. חובה לקחת משכנתה כדי להפיק אותה?

ממש ממש לא. הטוהר של החתונה כל כך משמעותי, שכמה שיהיו יותר תפאורות וגימיקים (אפקט ה"וואו") זה רק עלול לקלקל. חתונה היא דבר נשגב ונעלה שכמעט ואין כדוגמתו. היהדות מלאה בתיאורים חיים, צבעוניים ומרגשים של המעמד הקדוש, ושל החתן והכלה: הוא דומה למלך והיא למלכה, לשני הזוג נמחלים כל חטאיהם, לכלה יש כוחות לברך את כל המוזמנים (ובעיקר המוזמנות שעדיין מחפשות את האחד) והם עוברים מעין תהליך של ריסטארט, והתחלה מחודשת של החיים. תורת החסידות שדשה רבות בעניין איחוד הזכר והנקבה, מגדירה זאת בין היתר כאיחוד בין שני חלקי שמו של אלוקים ( י"ק ו-ו"ק). במילים פשוטות - פיצוץ שלא מהעולם הזה.

אז חוץ מדי-ג'יי עם פלייליסט משובח, מנה בחמישים וחמישה דולרים, ושלוש מערכות בגדים שונות לכלה, כדאי לבני הזוג ואורחיהם לנצל את טקס החופה כדי להפיק ממנו את כל הפוטנציאל הרוחני שקיים בו, וילווה אותם לנצח.

ליצירת קשר עם הרב מוני אנדר, מצעירי אגודת חבד