זה לא חכם לריב עם אירופה

בישראל יש אהדה ציבורית רחבה להתנצחויות עם "האירופאים האנטישמים" וההחלטה להטיל סנקציות על ההתנחלויות גררה מיד תגובות מתלהמות בימין. אבל, צריך לזכור שרוב תקציבי הפיתוח של ישראל, בעיקר במוסדות האקדמיים, באים מהאיחוד האירופי ומותר להם להחליט לאן הכסף שלהם הולך. אודי סגל בטור מיוחד

איזה כיף לריב עם אירופה. תמיד אנחנו צודקים, והאירופים בלאו הכי חשודים ואנטישמים. הנה הם שוב תוקעים לישראל אצבע בעיניים. אז נכון, באמת כיף לריב עם אירופה, יש לזה אהדה ציבורית רחבה, הציבור תומך בנו באופן מלא, ונבחרי הציבור מכריזים מלחמה על אירופה.

הצטרפו לדף הפייסבוק של אודי סגל

אבל השאלה היא אם זה חכם. התשובה היא חד משמעית לא. רוב תקציבי הפיתוח של ישראל, בעיקר במוסדות האקדמיים באים מהאיחוד האירופי, ולאיחוד האירופי מותר, עם כל הכבוד להחלטות הישראליות, להחליט לאן הכסף הולך.

האם הוא הולך לשטחים, או לשאר ישראל? ישראל בדרך כלל בולעת את הגלולה המרה הזו עם שינויי נוסח שונים. ראו את הסכם השמיים הפתוחים וגם את הסכם המכס של אולמרט אותו החילו על כל שטחי ישראל שהם לא מעבר לקווי 67.

בשני הצדדים לא חיפשו פתרון

אז מה קרה הפעם? בשני הצדדים, גם בישראל וגם בנציבות האיחוד האירופי, היו אנשים שלא חיפשו פיתרון אלא חיפשו קטטה, כי זה עוזר להם בנציבות האירופית. הנציבות רצתה להראות לישראלים כי אי אפשר להמשיך לשלוט ולכבוש את השטח בלי לשלם מחיר, ובישראל, גורמים בימין רצו להראות עד כמה הם נאבקים למען ארץ ישראל.

בחסות הגזירות של האיחוד האירופי, שישראל לוחצת להקפיא אותם, קמה מחדש החזית הימנית בממשלה. ליברמן, בנט ואלקין כבר פועלים לביטול כל הסנקציות, כל המחוות לפלסטינים וגם טוענים שאם כך יימשך המצב, לא יהיה אפשר לחדש את המשא ומתן.

בחסות האיחוד האירופי, ייתכן ששוב נוצרה אותה פרדיגמה, אותה תפיסה, לפיה שאירופה תמיד לצד הפלסטינים. אולי הפיתרון הוא הקפאה. לא של הבנייה כמו שביקשו מישראל, אלא כפי שביקשה לבני שלשום מאשטון - הם יקפיאו את הסנקציות ויאפשרו לקרי לחדש את המו"מ, ובכך יתרמו לחידוש המו"מ ולהתקדמות, וזו תהיה כמובן גם עוד תרומה קלה לדעת הקהל בישראל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק