"תנו לנו לעשות את העבודה שלנו"

הבשורה של הרמטכ"ל בני גנץ על צמצום כוחות המילואים הבהילה את איתמר קרמר, מ"פ במילואים. אפילו יותר מהעלאת המע"מ. רק דבר אחד הוא מבקש: "ותרו על אירועי ההוקרה המכובסים, ותנו לנו פשוט לעשות את העבודה שלנו"

איתמר קרמר (אוסף פרטי)

הודעת הרמטכ"ל בדבר ביטול האימונים והתעסוקות שנקבעו לחיילי המילואים להמשך השנה היא קריאת השכמה למדינת ישראל. "בור 40 המיליארד" כאן, והוא פוגע בבסיס המשותף של החברה הישראלית. עבורי, כמפקד במילואים, המסר הזה חזק יותר מגזרות המע"מ והדלק - כאן כבר לא מדובר בכיס שלי, אלא בפגיעה ממשית בביטחון שלי.

הבור הזה, שהופיע יום אחד משום מקום, מאיים עכשיו על הפלוגה שלי. על פי הודעת הרמטכ"ל, אני כבר לא אראה אותם השנה, לא במסגרת פורמאלית לפחות.

לא לראות את החיילים שלי, פירושו שבעת חירום נזדקק לעוד מספר שעות בכדי לחזור לכשירות מלאה. לא לראות את החיילים שלי, פירושו פגיעה בלכידות החברתית שבלעדיה שום צבא לא יזוז, גם אם קיבתו תהיה מלאה. לא לראות את החיילים שלי, פירושו לא לדעת למי יש בעיות בבית, מי מחפש עבודה ומי כבר לא מסוגל לסחוב את המקלע לילה שלם.

לא לצפות מהצד במחלקות שלי מתארגנות בבוקר, פירושו שלא אוכל לדעת כיצד מתמודד המפקד הצעיר שאך השתחרר עם רטינות חייליו בני השלושים פלוס בהשכמה המוקדמת, או בקילומטר הנוסף עם האלונקות על הגב. כן, אלונקות. גם את זה עושים במילואים, והרבה.

"ותרו על יום ההוקרה המצחיק"

המרחק בין המציאות הפסטורלית של "גבעת חלפון" ובין שירות המילואים של השנים האחרונות הוא רב. יחידות החוד של המילואים מצויידות היטב, מאומנות ומתורגלות, מפקדיהן משתלמים ומתמקצעים ודואגים לכך שאגרוף המגן האמיתי של מדינת ישראל נשאר קפוץ ודרוך.

לכן, כל כך כואבת העובדה שמשרדי הביטחון והאוצר משתמשים באגרוף הזה בכדי להכות זה בזה. הציבור הישראלי מתפתה לזעוק כנגד הפנסיות של חיילי הקבע וכנגד הפיצויים לנפגעי צה"ל, להאשים את האוצר בקמצנות ואת הביטחון בסדר עדיפויות לקוי. ככה לא מנצחים מלחמות וככה גם לא בונים תקציב.

בפעם הבאה שניפגש, לחיילים שלי יהיו שאלות קשות, שאלות שלא תפקידי לענות עליהם, אבל חובתי המוסרית היא לדבר איתם ולנסות להבין ביחד מדוע פוגעים במקצועיות שלנו. אני אוכל לעמוד מאחורי הסברי מערכת הביטחון ולומר שזוהי ההוצאה היחידה שהיה ניתן לקצץ בסד זמנים שכזה, שבשנה הבאה נתאמן יותר בכדי להשלים את הפער, שצורכי ההצטיידות האסטרטגיים של המערכת חשובים יותר מעוד תרגיל חוליה - וכמו חי"רניקים טובים אנחנו נבלע את הרוק, נעלה חיפוי אל כיפת הרתק ונתקדם אל הגבעה הבאה. אבל דבר אחד אני לא אוכל להסביר לחיילים שלי: מדוע הפכנו בשנים האחרונות לכלי משחק על לוח השחמט של מאבקי התקציב.

ומילה אחרונה: אם אתם רואים אותנו ככאלה, בשנה הבאה אתם מתבקשים לוותר על המילים המכובסות, לוותר גם על יום ההוקרה המצחיק שנחגג השנה ברוב הדר ורושם בנוכחות שרים, חברי כנסת ומפקדים בכירים רק לפני שבוע. במקום זה, תנו לנו פשוט לעשות את העבודה שלנו.