אני תמר. חירשת, תורמת - ולא מוותרת

כשהייתה תמר בת 3 חודשים היא אובחנה כחירשת. מאז, בזכות הרבה השקעה ומאמצים ממושכים, היא למדה לשמוע. היום, בגיל 18, היא חיה חיים מלאים: מסיימת בגרות, עובדת ומנסה להתנדב לצבא. לרגל יום מודעות השמיעה היא מדגישה כי "חירשים הם לא פגומים". "הדרך אומנם קשה ומלאת מכשולים כל הזמן, אך אף פעם לא מוותרים"

תמר שטרנברג (תמר שטרנברג)

שמי תמר שטרנברג, בימים אלה אני מסיימת תיכון ועובדת למען השגת בגרות מלאה. למדתי במגמת תאטרון בבית הספר עמי אסף באזור השרון, והרחבתי גם בספרות. אני עובדת במסעדה בכפר סבא בתור קופאית, ומבלה כל יום בסביבת חברי הקרובים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

נולדתי לפני 18 וחצי שנים. את החירשות שלי אבחנו כשהייתי בת שלושה חודשים, ומאז טופלתי והתחנכתי בגישה השמיעתית מילולית. הרכבתי מכשירי שמיעה עד גיל שנה, אך בעזרתם שמעתי רק תופים. הורי פעלו קשה והצליחו לגרום לכך שבהיותי בת שנה וחצי עברתי ניתוח שתל קוכליארי בניו יורק שבארצות הברית, כי באותה התקופה לא ניתן היה לעבור את הניתוח בגיל כה צעיר.

לא מוותרת

הניתוח של השתל אפשר לי לראשונה בחיי לשמוע קולות דיבור, וכחודש אחרי ההשתלה מלמלתי בקול לראשונה, אחרי שהפסקתי לעשות זאת בגיל 5 חודשים. הוריי עבדו איתי המון דרך משחקים, ובעזרתם למדתי לשמוע, ובסופו של דבר רכשתי שפה. נכון, היה פער שפתי ביני לבין שאר בני גילי השומעים, אך הדבקתי אותו כבר כשהייתי בכיתה א'. בגיל עשר עברתי ניתוח נוסף מכיוון שהשתל שלי כשל. בניתוח הזה השתילו לי שתל נוסף באוזן שמעולם לא שמעה. חזרתי לאימוני שמיעה וזו היתה תקופה קשה בשבילי, כי בתחילה כאבה לי השמיעה באוזן החדשה.

היום יש לי שתי אזניים, אני עדיין לא שומעת כמו אנשים שומעים, אבל יש לי שפה כמו של אנשים שומעים. אני חיה חיים מלאים, משולבת לחלוטין בחברה השומעת, אך משקיעה בכך מאמץ. דברים שאצל אחרים באים בקלות, דורשים ממני יותר עבודה. לאחרונה, התחלתי לעבוד כקופאית במסעדה וזוהי העבודה המסודרת הראשונה שלי. אני מתמודדת עם רעשי רקע גבוהים שמקשים עלי לשמוע, אך אני לא מוותרת.

אני רוצה להעביר מסר ולומר שנכון אמנם לילדים החירשים סטיגמה של "פגומים", אך איננו כאלה. יש את אלה ששפתם היא שפת הסימנים ויש את אלה כמוני שעוברים את חייהם בעזרת הדרך השמיעתית מילולית. הדרך אמנם קשה ובעלת מכשולים כל הזמן, אך אף פעם לא מוותרים! כן, קשה למצוא עבודה שאיתה אפשר לתקשר בקלות וקשה לדבר בטלפון, וקשה לדבר עם המון אנשים בו זמנית ואולי אפילו לשמוע שפות שונות ולהבחין ביניהם, שלא לדבר על מוזיקה.

בנוסף, אני בת 18 ואני רוצה לתרום למדינה, לעזור, להיות חלק כמו כולם. בימים אלו אני בתהליך התנדבות לצבא, ובכנות אינני יודעת מה תפקידי ומתי אני מתגייסת. אולי אתנדב לשירות לאומי... אני בגיל שבו הכל משתנה, מתחילים לחשוב מה הלאה, מה עושים עכשיו. חוץ מזה אני עכשיו מסיימת תיכון, עובדת, מסיימת בגרויות, נהנית.

אני רוצה שבעזרת הסיפור שלי אנשים, גם שומעים וגם לקויי שמיעה ידעו שאסור לוותר, ושבעזרת עבודה קשה, אימונים מרובים, והרבה רצון אפשר להגיע לתוצאה מדהימה והיא שמיעה כמעט כשל אנשים שומעים וגם להצליח בחיים.

תמר שטרנברג היא בוגרת עמותת AV ישראל.