האם פיונגיאנג באמת מהווה איום על ארה"ב?

המתיחות בין הקוריאות, ובעקבות זאת גם בין קוריאה הצפונית וארצות הברית, באה והולכת עוד מאז סיומה של המלחמה ביניהן ב-1953. האיומים שמשמיעה פיונגיאנג מתגברים, אבל אזרחי המערב נוטים להתייחס אליהם בדרך כלל בגיחוך. פרופ' שילוני מהאוניברסיטה העברית, מומחה למזרח אסיה, מסביר היום שלאו דווקא בצדק

אחד הצבאות החזקים בעולם. הצבא העממי של ק (רויטרס)

הדיקטטורים של קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און ולפניו אביו קים ג'ונג איל לא נודעו בחיבתם הרבה למדינות המערב ולארה"ב בראשן. במשך שנים הם ממשיכים במדיניות של איומים, שלא הבשילה עד כה למתקפה של ממש. אבל האם כזו תבוא? ועד כמה היא עשויה להיות מסוכנת? פרופסור בן-עמי שילוני, מומחה למזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עם כל התשובות.

מה היכולות הצבאיות של קוריאה הצפונית והאם ביכולתה להציב איום אמיתי על ארה"ב?

קוריאה הצפונית היא דיקטטורה מזת רעב שהשקיעה כמעט את כל משאביה בפיתוח צבאי. כיום היא אחת המדינות החזקות בעולם, עם צבא של כמיליון חיילים סדירים ועוד 7 מיליון חיילי מילואים. יש לה אלפי טנקים, מאות מטוסי קרב, רבבות תותחים, עשרות צוללות, טילים לטווח קצר, בינוני וארוך ומה שמסוכן מכל - כנראה שקרוב לעשר פצצות אטום.

המדינה הקומוניסטית מסוגלת להרוס את בירת דרום-קוריאה, סיאול, הסמוכה לגבול ביניהן, באמצעות הרעשה ארטילרית מסיבית, ללא שימוש בנשק גרעיני. יש ויכוח במערב לגבי השאלה באיזו מידה הצליחה קוריאה הצפונית להרכיב ראשים גרעיניים על הטילים שלה לטווח ארוך, אך ידוע שהם יכולים לפגוע בכל דרום קוריאה, בכל יפן, אך גם בשטחים בשליטה אמריקנית - הוואי גוואם, וכנראה שגם אלסקה.

מתי ומדוע החל הסכסוך בין קוריאה הצפונית לארה"ב?

בשנים 1950-1953 התנהלה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הצפון והדרום, כאשר כוחות אמריקאיים, בתפקיד של כוח או"ם, נלחמים לצד הדרום, וכוחות סיניים, במסווה של מתנדבים, לוחמים לצד הצפון. מלחמה זו הסתיימה בשביתת נשק. מאז, עשה הצפון פרובוקציות רבות והשמיע איומים רבים על קוריאה הדרומית ועל ארה"ב, המחזיקה כ-30 אלף חיילים בדרום קוריאה, במסגרת חוזה ההגנה שיש לשתי המדינות.

הגבול המתוח ביותר בין הצפון והדרום הוא בים סין שממערב לחצי האי הקוריאני, שם אין הסכמה לגבי מיקומו של קו שביתת הנשק. לפני שלוש שנים הטביעה קוריאה הצפונית צוללת של הדרום ששייטה בים הזה והפגיזה אי דרום קוריאני, בטענה לבעלות עליו. בשני המקרים היו לקוריאה הדרומית אבידות בנפש, אך היא הבליגה ולא תקפה חזרה. הבלגה זאת זכתה לביקורת חריפה מבית והנשיאה החדשה של קוריאה הדרומית, פארק גן-היה, כבר הודיעה שכל התגרות נוספת תביא לתגובה מוחצת.

קוריאה הצפונית פיתחה נשק גרעיני וטילים ארוכי טווח, על אף שהאו"ם אסר עליה לעשות זאת. בעבר היא הסכימה מספר פעמים להקפיא את פיתוח הנשק הגרעיני תמורת שוחד נדיב של מזון ודלק מהדרום, אך הסתבר כי היא לא עמדה בהבטחותיה והמשיכה לפתח נשק גרעיני בחשאי.

סין, שניסתה פעמים רבות לשכנע את פיונגיאנג להגיע לפשרה במסגרת שיחות פירוק הנשק הגרעיני בבייג'ינג עם ארה"ב, רוסיה, יפן וקוריאה הדרומית, נכשלה. אחרי הניסוי הגרעיני שערכה קוריאה הצפונית לפני כחודשיים, הצטרפה סין לסנקציות שהוטלו על הצפון. בתגובה לסנקציות אלה ולתרגיל רחב ההיקף שארה"ב וקוריאה הדרומית עורכות עכשיו, הכריזה קוריאה הצפונית על מצב מלחמה ואיימה בשימוש בנשק גרעיני נגד ארה"ב.

רק בן 30, וצריך להוכיח עצמו לצבא. ג'ונג (רויטרס)

האם קים ג'ונג און, שירש לפני זמן קצר את השלטון, מנסה להפגין כוח?

המנהיג החדש של צפון קוריאה קים ג'ונג-און, דור שלישי למשפחת קים שניהלה את המדינה מאז הקמתה, הוא ראש המדינה הצעיר ביותר בעולם. הוא כנראה בן 30. אין לו ניסיון צבאי או פוליטי והוא צריך להוכיח את עצמו בפני הצבא, מפלגת השלטון והעם כמנהיג תקיף וחזק.

הוא מקרין שתי תדמיות מנוגדות: מצד אחד הוא איש עממי, המשוחח עם אנשים רגילים, לוחץ ידיים, מראה את אשתו הצעירה וטוען כי המשימה שלו היא לקדם את הכלכלה. מצד שני, הוא מחרחר מלחמה ומשמיע איומים שאפילו אביו וסבו לא השמיעו כמוהם. יתר על כן, הוא עומד בראש השלטון העריץ ביותר עלי אדמות, הממית, מענה ומשליך למחנות ריכוז כל מי שמנסה להשמיע ביקורת.

במקרה של מלחמה, האם יש סכנה לישראל בתור בת ברית של ארצות הברית?

אם תהיה מלחמה קצרה, שבה ארה"ב תשמיד במכת מחץ את כל המתקנים הגרעיניים של קוריאה הצפונית ותביא לקריסתה, ישראל תרוויח, משום שזה יאותת לאירן מה צפוי לה אם תעז לפתח נשק גרעיני. אם תתפתח מלחמה גדולה וממושכת, העלולה להביא לחורבנה של קוריאה הדרומית ולהתערבותה של סין, הכלכלה המערבית תינזק קשות וישראל תסבול מאד.

האם לקוריאה הצפונית יש טיל שיכול להגיע לארצות הברית?

יש לפיונגיאנג טילים שיכולים לפגוע בבסיסים האמריקנים בקוריאה הדרומית, ביפן, באוקיינוס השקט ואולי גם באלסקה. אך ספק אם יש ביכולתה להרכיב ראשי חץ גרעיניים על הטילים ארוכי הטווח שלה.

מה ארצות הברית צריכה לעשות כדי להשיב את השקט, והאם היא צריכה לעשות זאת?

עד כה, המשברים נפתרו כשארה"ב וקוריאה הדרומית מצמצו ראשונות. הפעם הן הודיעו שלא יעשו זאת יותר. יתכן שיש אנשים בפיונגיאנג ובוושינגטון המשתעשעים ברעיון שסכנה מוחשית של מלחמה יכולה לקדם את המטרות שלהן. דומה שלנשיא אובמה נמאס לפייס את הבריונים הבינלאומיים בצפון קוריאה ובאירן.

מהם יחסי הכוחות הצבאיים בין הקוריאות?

על הנייר יש לקוריאה הצפונית כוח אדיר: מילון חיילים (לעומת חצי מיליון של הדרום), 3,500 טנקים (לעומת 2,750 של הדרום), ו- 63 צוללות (לעומת 13 של הדרום). פרט לכך יש לצפון טילים לטווחים בינוניים וארוכים וכנראה קרוב ל-10 פצצות אטום. אך לדרום יש 470 מטוסי קרב (לעומת 390 של הצפון), הצבא של הדרום מודרני יותר מזה של הצפון והחשוב מכל: יש לדרום גיבוי צבאי מלא, כולל מטריה גרעינית, של ארה"ב.

פרופסור בן-עמי שילוני הוא מומחה ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים.