דרעי ולפיד מציגים: השראה מקראית

בהשראת חג הפסח חזרו השבוע שני פוליטיקאים מובילים משני צדי המתרס לסיפור יציאת מצרים. אריה דרעי שהשווה את הגזירות לאלו של פרעה ויאיר לפיד שמצא מכנה משותף עם לא אחר ממשה רבנו. עפר חדד על האנשים בכנסת שמצאו השראה מפתיעה בסיפור המקראי

"גזירות פרעה", דרעי (MAKO)

כמה תובנות משבוע ברוח תנ"כית משהו בכנסת: אריה דרעי מכנה את הגזירות הכלכליות שמוביל לפיד - "גרועות מגזירות פרעה". לפיד מצידו גם בחר השבוע בהקבלה יומרנית משהו למשה רבנו, לא פחות.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של עפר חדד

בדברים שאמר השבוע ח"כ אריה דרעי לאתר החרדי "כיכר השבת" הוא מותח קו ברור בין גזירות פרעה לגזירות האוצר הצפויות בראשות יאיר לפיד: "כשאני רואה עכשיו את הגזירות הכלכליות שהולכים לגזור, בנושא של קצבאות הילדים. להבדיל, אני לא רוצה להשוות, אבל כשאנחנו קוראים בחג הפסח באגדה על הגזירות של פרעה על הזכרים, הגזירות שעכשיו הממשלה עושה זה גם על הזכרים וגם על הנקבות... ברור שאם חז"ל אומרים שעני חשוב למת... הגזירות שהממשלה רוצה יכניסו עוד מאות אלפים לתוך העוני".

תזכורת קטנה לחבר הכנסת דרעי (מראשי ש"ס, ובוגר ישיבת חברון) על גזירת פרעה המחרידה: "בילדכן את העבריות, וראיתן על האבנים, אם בן הוא - והמיתן אותו, ואם בת היא - וחיה" (שמות, א, טז'). זו הייתה פנייתו הראשונה למיילדות במצרים, ומשלא יישמו אותה הוא הרחיב את פנייתו לכל עמו: "כל־בן הילוד, היאורה תשליכוהו, וכל־הבת, תחיון." (שמות, א, כב'). דברים ברורים גם בלי פירוש רש"י. רצח המוני של תינוקות זכרים בני יומם. ההקבלה בין גזירות לפיד לגזירות פרעה באמצעות פלפולים לא הופך אותה לפחות בעייתית.

אפשר לומר על יאיר לפיד הרבה דברים - שהוא סירב לשבת עם החרדים בממשלה, שהוא מנסה לפגוע בבטן הרכה של הציבור החרדי או בכיס שלו באמצעות קיצוץ בקבצאות, הקטנת המימון לישיבות, ניסיון לחייב לימודי ליבה במוסדות החינוך העצמאי. אבל רצח המוני? זה לא, תודה לאל. ועמנו ידע לא מעט מאלה.

דרעי מצטרף השבוע לטרנד הסופר-אופנתי והמעט מטריד שאופף את הרחוב החרדי וההנהגה החרדית בימים אלו: הקבלה בין ראשי "יש עתיד" ו"הבית היהודי" לדמויות שליליות מההיסטוריה היהודית. מפרעה ועמלק ועד המן. ככל שגדלה הפגיעה המסתמנת בתקציבים ומתבהרת ההרחקה מעמדות הכח, כך נשלפים שמותיהם של צוררים גדולים יותר. כמי שמנסים להרחיק מעצמם ומבוחריהם את תדמית עושקי הקופה הציבורית שכל עניינם הוא השגת תקציבים, כדאי לעצור ולחשוב שוב לפני שמייצרים את המשוואה הבעייתית של כסף = חיים.

משה רבנו? לפיד (AP)

ומילה גם ליאיר לפיד. "הסיפור של משה הוא על מישהו שעושה את הדבר הנכון, זה מה שאני הולך לעשות וזה מה שעושה מפלגת יש עתיד... זאת הולכת להיות דרך לא פשוטה, ואני אקח את ההחלטות הקשות - כי זה מה ששלחתם אותי לעשות". (יום ד' השבוע).

אם יו"ר יש עתיד החליט לשאוב השראה מהמקורות, אז חשוב להעמיד דברים על דיוקם. משה רבנו לא נבחר בבחירות דמוקרטיות. הוא הנהיג, בעל כורחו, מתוקף סמכות עליונה, 600 אלף עבדים (גברים בני 20 ומעלה, נשים לא נספרו אז), שזה עתה יצאו ממצרים.

מי ששלח את חבר הכנסת לפיד לכנסת, רכוב על כמעט 20 מנדטים הוא מעמד הביניים, עבדים? לא אמרת. אבל אלה היו האנשים שהנהיג בימים ההם (אולי בזמן הזה) משה רבנו.

ישיבתו של יאיר לפיד על כס שר האוצר, אפשרה בימים האחרונים לפקידי האוצר להוציא מהמגירות את התכניות שהם חיכו להוציא אל הפועל במשך שנים רבות, מרביתן אגב, נכנסות עמוק מאוד לכיסו של מעמד הביניים וגם, לא מעט לאלה של השכבות החלשות.

כמי שחושב להוביל את העם, ולא סתם להנהיג, לגאול מעבדות לחירות, להביא אותו אל הארץ המובטחת, כדאי ליאיר לפיד להתחיל דווקא עם פקידי האוצר. לקבל גם "החלטות קשות" ב"דרך לא פשוטה" ולהיכנס גם לעומק כיסם של אדוני המשק, חברות הענק שמסכמות כל שנה ברווח נקי של מיליארדים ומשלמות מיסים בשיעורים זעומים ביותר באמצעות אדריכלי המס שלהן.

רצוי ששר האוצר הנכנס יתחיל לחפש את הכסף, אותו הכסף שחיפש בבחירות, קודם כל בכיסן של אימפריות כלכליות שמגלגלות מחזורים דמיוניים, שכל אחוז במאזן שלהם שווה- ערך להרבה יותר מאותם מיסים שלא משלם האזרח הקטן, על הפירות והירקות, בקפיצה פעם בשנה לאילת, על קרנות ההשתלמות והחסכונות שהוא אוסף, שקל לשקל בעבודה קשה.

ולסיכום, לכל הפוליטיקאים שרצים להיעזר במקורות, להשראה או העצמה, לחיוב או לשלילה, להבא תשתדלו לפחות לעשות את זה כמו שצריך.