לא לבזבז ביקור

נאומים מצוחצחים, מפגני ידידות והמלצות נרגשות בוודאי יהיו, אבל מה לגבי יוזמה דיפלומטית חדשה או לפחות עידוד מהלכים מדיניים חלקיים? אהוד יערי מקווה שביקור אובמה יסתיים לא רק בעוד תמונות לארכיון המדינה והצלחה תקשורתית, אלא בהישג בעל ערך מוחשי

לא לבזבז הזדמנות. הנשיא אובמה (AP)

חבל יהיה אם ביקורו של הנשיא אובמה השבוע יצטמצם למפגני ידידות ותמונה. מול הפיתוי להימנע מנקיטת יוזמה בעניין הפלסטיני ונוכח הסיכונים שבהגשת רעיונות אמריקנים, נוטים היועצים בבית הלבן לבחור בחזרה על העקרונות המוכרים של מדיניות וושינגטון בזכות פתרון של שתי מדינות, בגנות הטרור והסתייגות מהמשך ההתנחלות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

אבל להוציא נאומים מצוחצחים והמלצה נרגשת לגשת לפתרון הסכסוך צפוי שהנשיא ישתמט מלפרוס יוזמה דיפלומטית חדשה. גישה זו מבטיחה להכתיר את הביקור כ"הצלחה" בתחום יחסי הציבור, אבל מקפלת בה סכנה לגרום נזק לסיכויים הקלושים ממילא להשיב את תהליך השלום המקרטע למסלול יעיל.

אם אכן יסתיים הביקור בישראל וברשות הפלסטינית ובירדן ב"ניצחון תקשורתי" שעיקרו סדרה ארוכה של הזדמנויות צילום בלי לנעול כמה הבנות פוליטיות רציניות עם המארחים, אז תהיה זו החמצה מכאיבה. הדבר יתפרש בכל רחבי האזור כאשרור חוסר העניין האמריקני בהאצת סיומו של הסכסוך. איש מהמארחים, בנימין נתניהו, אבו-מאזן והמלך עבדאללה, וגם לא אובמה עצמו, לא ייצא נשכר מבזבוז האפשרות להשיג הבנות דיסקרטיות כיצד יש להמשיך בחודשים הקרובים.

משולש נתניהו-אבו-מאזן-עבדאללה

נתניהו מבין שעליו לחזק את הרשות הפלסטינית כדי למנוע את קריסתה או צניחה לאינתיפאדה שלישית ובטווח ארוך יותר - השתלטות של חמאס על הגדה המערבית. אבו-מאזן מחזיק את מגעי הפיוס עם חמאס בכותרות, אך אינו רוצה להגיע לסיכום חיובי. עליו להפגין הישגים כדי שלא ייחשב לאביר הסטטוס קוו.

המלך עבדאללה נערך לסכנה של התלקחות פנימית בירדן, לאחר שהנשיא אסד ייפול - אולי בשנה הבאה. הוא נלהב לדחוף את אבו-מאזן למשא ומתן ואף לשמש כמגשר לשם חילוף ויתורים ישראליים.

אבו-מאזן - בניגוד לכל הסיפורים, דחה, בשעתו, את הצעותיו של ראש הממשלה אולמרט בנימוק ש"לא בא לשיעור בחשבון" - חישובי האחוזים של חילופי השטחים שהוצעו לו. עכשיו הוא דורש לחדש את השיחות מהנקודה שבה עצר את אולמרט, אבל נתניהו, בדין, אינו רואה עצמו כבול להצעותיו של קודמו. קפיצה אל תוך החשיכה במאמץ נוסף להגיע לפתרון כולל של "קץ סכסוך, קץ תביעות" אינה אופציה מבטיחה - זה ברור גם לאובמה.

ואולם הנשיא יכול - והלוואי כך ינהג - להציג לבני שיחו עזרה אמריקנית וגיוס עזרה של שאר חלקי הקהילה הבינלאומית, למען מאמץ לפרוץ את המבוי הסתום באמצעות שינוי פני המציאות הנוכחית על ידי שורה של צעדי ביניים.

אהוד יערי (חדשות 2)

הישג ולא הצלחה תקשורתית

הנוסחה הטובה ביותר תהיה קידומו של הסדר ביניים נרחב ונדיב, שישתרע על פני 80%-85% משטח הגדה המערבית, תוך המשך המיקום בסוגיות הליבה. גם אם נתניהו ואבו-מאזן אינם נלהבים למהלך כזה, הם עשויים להאזין ברוב קשב ל"הצלה" של אובמה לחתור כרגע להסדר שאיינו עולה למדרגת חוזה שלום.

יש שורה ארוכה של צעדים שיאפשרו לחזר לתהליך שלום דינמי, הבנוי על התקדמות הדרגתית, חלקית, הפורצת בעקביות את המבוי הסתום: העברת שטחים מאזור C לניהול הרשות כאזורי B, שינוי המסגרת הכלכלית שנוצרה ב"הסכמי פאיז" ועוד. אין מחסור בהצעות.

אם יאמץ הנשיא את הגישה שבהיעדר סיכוי להסדר קבע קרוב מוטב לארה"ב לעודד מהלכים חלקיים, או אז תהיה זו תרומה של ממש לשימור חזון שתי המדינות, המאיים להתנדף מסדר היום הפלסטיני. תוצאה כזו תהיה הישג בעל ערך מוחשי ולא עוד הצלחה תקשורתית.