דעה: "מדוע צריך ימי הדרכה לנשים?"

סגן נ' החלה את דרכה ככתבת בביטאון חיל האוויר, וכיום היא לבושה במדים שונים לחלוטין - סרבלי הטיסה של חיל האוויר. השבוע התקיים לראשונה יום עיון שהוקדש להדרכת נשים בטיסות. מדוע, היא שואלת, יש צורך ביום כזה? מי שתחפוץ בפיקוד, היא טוענת, תמצא את דרכה מעלה ולא תזדקק לגבר שינסר עבורה חור בתקרת הזכוכית

סגן נ' מתכוננת לטיסה (בטאון חיל האוויר)

רק השבוע התבשרתי כי מרוץ עזה, שהיה אמור להתקיים באפריל, בוטל. זאת, לאחר שאונר"א, סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם, הודיעה: "קיבלנו הודעה כי נשים לא יוכלו להשתתף במירוץ".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בתור חובבת ריצה ליבי נחמץ לשמע הידיעה כי לא אוכל לשבור את השיא האישי שלי לחופי עזה תחת החיג'אב-דריי-פיט שרכשתי בנקודות ספורט (יש דבר כזה!). או שבעצם כלל לא אוכל להתעטף בו, לאחר ההפגנה נגד החיג'אב שערכו פמיניסטיות אסלאמיות טופ-לס בשוודיה. או שאולי רצף הידיעות הפמיניסטיות על הצג שלי הוא בכלל קנוניה לרגל יום האישה?

לפני מספר שבועות התקיים, לראשונה, יום עיון למדריכי בית הספר לטיסה בנושא הדרכת נשים בטיסה. הופתעתי מאוד מהיוזמה משתי סיבות: האחת, האם יש צורך בכלים מיוחדים לשם הדרכת נשים? מדוע לא הזדקקנו להם עד כה? ואילו השנייה, מה קרה למדיניות בית-הספר לטיסה? הלא עד כה היתה: "שוויון הזדמנויות וזכויות מלא, ולא נוסיף לדבר בנושא", כפי שהגדיר מפקד בכיר בבית-הספר לטיסה, דאז.

הסכמתי עם הרעיון. ההתעסקות מחוץ מספיקה, אין צורך ללוש ולדוש בכך גם מבפנים. ואם לא די בכך, כחניכה בבית-הספר הייתי עסוקה בפעילויות מבצעיות מרובות: פותחת שעון סוגרת שעון, מקפלת שרוולים מורידה שרוולים, ממלאה מימיה מרוקנת מימיה. הסכמה שבשתיקה.

אולם, לאחר שמלאו כמעט ח"י שנים לבג"ץ אליס מילר, האם הגיע ביה"ס לרמת בשלות המאפשרת לו לדבר על הנושא? האם נבעה השתיקה מפחד? אילו תשובות עשויות להניב השאלות הללו? והרי הסיבה שמלכתחילה לא דובר, ולו דיבר, בלשון נקבה, היא השורה התחתונה: אותו תפקיד, אותו מטוס, אותה משימה. אם מינו של האדם היה מהווה פונקציה משמעותית במשוואה המייצרת פרחי-טיס, הייתי חותמת את הטור בשמי המלא, ככתבת בטאון חיל-האוויר במיל'.

לא זקוקה שינסרו לה חור בתקרת הזכוכית. נ' (בטאון חיל האוויר)

שילוב נשים אינה דרישה מובנת מאליה בתפקידי לוחמה בצבא. ישנן יחידות בהן הדבר בלתי אפשרי, וכך המצב צריך להישאר, וישנן יחידות בהן המשאבים שיש להשקיע לשם שילוב נשים מוגזמים, ואף עומדים בניגוד לחוקי הצבא. אבל אם לא מתקיים אחד התנאים הללו, חובה היא לנו לאפשר לכל אחד לנסות את מזלו - להצליח או להיכשל. אך שיהיה הדבר תלוי בו בלבד: בכישוריו, ביכולותיו הפיזיות והשכליות, ולא בצבע עיניים, שיער, עור או במינו.

יצאתי מיום העיון בהרגשה חזקה יותר מתמיד שכיום קיים שוויון הזדמנויות מלא בשלבי המיון, הגיבוש ובקורס הטיס עצמו. בשדרת הפיקוד בבית-הספר אמנם מספר הנשים מועט. אך אני מאמינה שמי שתחפוץ בכך תמצא את דרכה מעלה ולא תזדקק לגבר חסון שינסר עבורה חור בתקרת הזכוכית.

33 נשות צוות-אוויר סיימו את הקורס מאז התקבלה עתירה 4541/94, "בג"ץ אליס מילר", ב-1995, והן משרתות כטייסות, נווטות ומכוננות בחיל.