בכדורגל האנגלי נלחמים בגזענות, ואצלנו?

כשאוהדי בית"ר ירושלים זרקו על טוטו תמוז חפץ שנחשד כבננה בחרו העסקנים בישראל להעניש דווקא את המועדון והשחקן. באנגליה, שם גם סובלים מגילויי גזענות לא מחכים לרעש מהתקשורת כדי לפעול ומרחיקים את האוהדים הגזעניים מהמגרשים לכל חייהם - עוד באותו היום. בן מיטלמן מצא עוד סיבה למה הכדורגל שלנו שוב נשאר מאחור

אלימות בכדורגל נוסח אירופה (AP)

כל יהודי ששמע את הקריאות של אוהדי ווסטהאם בדרבי נגד טוטנהאם הצטמרר. גם אוהד כדורגל משופשף שרגיל לגזענות ולקריאות מרושעות במיוחד לא ציפה לשירים כמו "אדולף היטלר - הוא בא אליכם". כמה אוהדי ווסטהאם הוסיפו גם הצדעות במועל יד וחיקוי של רעש תאי הגזים בשואה ("פססס..."), הכול כדי לפגוע באוהדי טוטנהאם, שמזוהים עם הקהילה היהודית בעיר. מין משחק חולני שכזה.

למבוכה הגדולה מעצם האירוע, התווספה אצלי גם מבוכה מהסיקור התקשורתי המקיף באנגליה למקרה - כלומר, מהפער העצום בין איך שהמקרה נתפס באנגליה, לצורה שבה כאן בישראל מתייחסים למקרים דומים. "גל גזעני חדש תוקף את אנגליה", נכתב בכותרת של אחד העיתונים. "לא צריך להיות יהודי כדי להבין שמדובר בדברים נוראיים", נאמר בטלוויזיה. בשעה שכאן בישראל ערוצי הטלוויזיה ואתרי האינטרנט בקושי דיווחו על המקרה, ב"סקיי ניוז" עסקו בו בהרחבה בכל שעה עגולה.

הדבר מבטא תפיסת עולם שונה לחלוטין. אוהד צ'לסי בשם גאווין קירקהאם בן 28, נעצר החודש ע"י המשטרה ונחקר לאחר שביצע "תנועה של קוף" לכיוונו של שחקן מנצ'סטר יונייטד שחום-העור דני וולבק. אוהד נוסף, של סנדרלנד, תוחקר אתמול ע"י המשטרה לאחר שביצע השבוע את אותה התנועה בדיוק. האם מישהו מעלה על דעתו שבישראל השוטרים בכלל יטרחו לגשת לאוהד ביציע, שמבצע תנועה כזאת?

רק לפני כמה שבועות כדורגלן הפועל ת"א טוטו תמוז הצהיר שכמה מאוהדי בית"ר ירושלים זרקו לעברו בננות. גם כעבור כמה ימים, כשערוץ 1 שחרר את התמונות שבהן נראה בבירור אוהד זורק חפץ צהוב לעברו של תמוז, אף אחד לא נעצר והמשטרה בכלל לא התערבה. באחת מתכניות הספורט ברדיו פורסמה ידיעה שלפיה מדובר בכלל במלפפון חמוץ ולא בבננה. אגב, מי שנענשו בגלל האירוע הם בית"ר ירושלים כקבוצה שנקנסה בסכום של 8,000 שקלים, וכמובן תמוז עצמו שהורחק בכרטיס אדום לאחר שסימן לאוהדי בית"ר "שקט" עם האצבעות לאחר שכבש שער.

אבל למה ללכת רחוק? קבוצת ווסטהאם הרחיקה ממגרשה הביתי לכל החיים את אחד האוהדים שנתפסו מצדיעים במועל-יד עוד באותו היום שבו התפרסמו הידיעות. לסם אלרדייס, מאמן הקבוצה, לקח 24 שעות כדי להבין את חומרת המעשים, אך אתמול גם הוא הצהיר שאוהדים כאלה לא רצויים באצטדיון וצריך להרחיק אותם לכל החיים.

ומה אצלנו? אנחנו מזדעזעים כשבעולם נשמעות קריאות אנטישמיות, אך לא מתרגשים כשהדבר קורה אצלנו. חלק מאוהדי הפועל ת"א, בעיקר בכדורסל, הפכו את "שירי השואה" לחלק מהלקסיקון הקבוע שלהם. כשהנהלת הקבוצה נדרשה השבוע להגיב לקללות ולדברי הנאצה הקשים מצד האוהדים, היא הזדעקה מדוע מאשימים רק את אוהדי הפועל ת"א ולא קבוצות אחרות.

גזענות, טיפשות ואלימות לצערנו תמיד יהיו חלק מהכדורגל. סוציולוגים ואנתרופולוגיים יכולים לנתח מדוע דווקא הספורט הפופולארי והאהוב הזה כרת ברית בכל העולם גם עם כמה מהרעות החולות בחברה. אך חלק מהפיתרון הוא להתמודד עם ההתנהגות הזאת, ולהילחם בה, גם אם המלחמה היא חסרת-סיכוי. כאן בישראל, כרגיל, נשארנו מאחור. וזאת אחת הבעיות המרכזיות היום בכדורגל הישראלי, כי עם רמת הכדורגל החלשה כבר השלמנו.