למה חמאס יורה על ישראל?

כדי להבין את מניעי הארגונים האיסלאמיים ובראשם חמאס לפגוע בישראל ובמטרות יהודיות אי אפשר להתייחס רק לדרישות לאומיות פלסטיניות ולהתנגדות להתנחלויות. צריך לשוב לראשית האיסלאם, לימי מוחמד וארבעת הח'ליפים. אפרים הררה, חוקר איסלאם, על שורשי הסכסוך הדתי והשפעתו על הטרור

לאן חותר החמאס? (רויטרס)

מה דוחף את החמאס לשגר רקטות לעבר ערי ישראל, לירות טיל נגד טנקים על אוטובוס המסיע ילדים, לשלוח מתאבדים להתפוצץ במסעדות ובאתרים הומי יהודים?

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הפרשנות המקובלת היא שהבעיה טמונה בדיכוי הדרישות הלאומיות הפלסטיניות ובהתנחלות הישראלית מעבר לקו הירוק. במאמר זה נתוודע להיבטים העמוקים והיסודיים של מניעי החמאס, וכפי שמעידה אמנת החמאס: "אין ברירה אלא להחדיר למוחותיהם של הדורות המוסלמים שבעיית פלסטין היא בעיה דתית, ועל בסיס זה יש לטפל בה".

כלל ברזל כדי להבין את המניעים של ארגונים איסלאמיים הוא לשוב לראשית האיסלאם, לימי מוחמד וארבעת הח'ליפים, שהונְחו על ידי אללה. במאה השביעית כבש הח'ליף השני עֻמר בן אלח'טּאב את ארץ ישראל מן השלטון הביזנטי. בכך הפך אותה לעד לחלק מ דאר אל-אסלאם, בית האיסלאם, שהוא כלל השטח שנכבש על ידי האיסלאם אי-פעם.

וכלל הוא במשפט המוסלמי: חלה חובה על הפרט (פרצ' עין) לעשות כל שביכולתו כדי להגן על כל פיסת אדמה של דאר אל-אסלאם, ומי שמת בג'האד לשחרור אדמות האיסלאם נחשב לקדוש, לשהיד (= עד, שבמותו העיד על צדקת דרך האיסלאם).

המלחמה הטוטאלית

ולכן כשמחבל מתפוצץ במסעדה הומה יהודים, הוא מגן על דאר אל אסלאם (גי'האד התקפי, שמטרתו השלטת האיסלאם על כל העולם, מותר רק כשיש מנהיג אחד לכל המוסלמים או לפחות לחלק גדול מהם). וכך פסק השיח' קרצ'אווי, הנחשב למנהיגה הרוחני של תנועת האחים המוסלמים, אליה משתייכת תנועת החמאס: "פיגועי ההקרבה הם הגדול שבסוגי הגִי'האד בשביל אללה. פעולת הקרבה מבוצעת על ידי אדם המקריב עצמו, שעבורו ערך חייו פחות מחתירה למען אללה, למען השבת האדמה ושמירה על הכבוד".

יתר על כן, אללה קבע לעַד שהיהודים הם אומה מקוללת, שבניה קופים וחזירים (קוראן, סורה 5, פסוקים 60-64). ומאז ניצחון צבא מוחמד על יהודי חַ'יבָּר, על היהודים להיות ד'ימי, אנשים מושפלים נטולי זכויות אזרחיות וכפופים תחת ידו הקשה של האיסלאם, ואכן כך היה גורל היהודים עד שהמעצמות כפו על השלטון העות'מאני לבטל את הד'ימה בשנת 1856. והנה, קמה מדינת ישראל על חלק מדאר אל-אסלאם, ומנהיגיה הם יהודים, שבמקום שמוסלמים ישלטו עליהם, הם שולטים על מוסלמים.

יש בעצם קיומה של מדינת ישראל בריבונות יהודית "טומאה" משולשת: שלטון זר על חלק מדאר אל-אסלאם, מרי היהודים המסירים מעל עצמם את סטטוס הד'ימי ושליטה של יהודים על מוסלמים. אין פלא אפוא שאחד ממייסדי החמאס, השייח' אסמאעיל אבו שנב (שחוסל ע"י צה"ל ב-2003) השתמש במונח טהרה כשהוא תיאר את מלחמת החמאס ביהודים, תוך שהמטרה שהציב עברה ללא ספק את הקו הירוק: "אנחנו באים. נענינו לאתגר. אנחנו באים לתל אביב. אנחנו באים לכל מקום בפלסטין כדי לטהר אותה מהיהודים".

ודייק אבו שנב כשהשתמש במונח יהודים ולא במונח ישראלים. אמנת החמאס, בהתבססה על החדית' האמין ביותר (זה של בוח'ארי וזה של מוסלם), קובעת ש"תנועת ההתנגדות האיסלאמית שואפת להגשים את הבטחת אללה, ואחת היא כמה זמן יארך הדבר. שהרי הנביא, תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא יבוא יום הדין עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים (ויהרגו אותם המוסלמים), וכאשר יסתתר היהודי מאחרי אבנים ועצים יאמרו האבנים והעצים... : הוי מוסלמי, הוי עבד אללה, יש יהודי מאחרי, בוא והרגהו".

כלומר המלחמה של החמאס ביהודים היא המלחמה טוטאלית של הטוב ברע, מלחמה אסכטולוגית, ורק חיסול היהודים תביא את הגאולה לעולם.

ואם נשאל את עצמנו איך מסביר חמאס את העובדה שאללה הכל יכול התיר ליהודים לבנות לעצמם מדינה על חלק מדאר אל-אסלאם, הרי שהארגון נתן את התשובה לכך כבר בסוף שנות השמונים, כלומר מיד עם היווסדו:
"אללה אסף את היהודים בפלסטין, לא במטרה להקנות להם מולדת או חבל ארץ, אלא לשמש להם בית קברות, על מנת לשחרר את העולם כולו מנזקם של היהודים. כשם שהעולה לרגל משתחרר מחטאו על ידי הקרבת קורבן על סלע מינה, כך היהודים יוקרבו על סלע אל-אקצא..."

יש סיכוי לפתרון?

בזמן שהאביב המוסלמי הביא את תנועת האחים להגה השלטון במספר מדינות ערב, ובזמן שהשיעים מאירן מחמשים את חמאס בטילים ארוכי טווח המאיימים גם על גוש דן, אסור שהסיסמה הוותיקה "דע את האויב" תצטמצם לידיעות על מיקום כוחותיו ודרכי פעולתו: הבנת מניעי הארגונים האיסלאמיים ובחינת התנאים שבהם הם מצווים על פי דתם להפסיק את המלחמה נגדנו עשויה להניב אסטרטגיה שתוביל לשקט מתמשך.

קיימת אפשרות הלכתית כזו באיסלאם, המכונה "חולשת המאמינים" וכדאי להתעמק בדרכי מימושה. הפרדיגמה המערבית, הבנויה על מודל ביסמרק, של ויתורים טריטוריאליים כבסיס להשכנת שלום מניבה באסלאם מסקנות הפוכות: האויב חלש, ולכן אנחנו כמוסלמים מצווים להילחם בו. וכך הצהיר קרצ'אווי: "אסור לה לאֻמּה לבוא לידי חולשה, או דיכאון, ולקבל את השלום הרודני שהציונים רוצים לכפות. אללה אמר: 'אל תשפילו את עצמכם לבקשת שלום, כי אתם עולים על אויביכם בכוח ואללה עימכם ולא יתעלם ממעשיכם".

תנאי למציאת פתרון לבעיה הוא הבנת השאלה. וכל עוד מתכחשים לעצם השאלה של מניעי הנלחמים בנו, אין כל סיכוי למציאת פתרון הולם.

המחבר הוא חוקר האיסלאם ומחבר הספר "ג'האד, בין הלכה למעשה" בהוצאת דביר