איך מעבירים את אלוקים למסך?

יום הכיפורים, סיוון רהב-מאיר מבקשת סליחה על חוסר היכולת לגשר בין העולם היהודי לבין העולם התקשורתי. וגם: מהי הסיבה המרכזית שיוצרת את הפילוג בין חילונים לדתיים בישראל? טור מיוחד ליום הכיפורים

סיון רהב-מאיר (חדשות 2)

אתמול שודרה במהדורה המרכזית כתבה שלי ושל עופר חדד על עצרת הסליחות ההמונית שנערכת ערב-ערב בכותל. יותר ממאה אלף בני אדם מגיעים לרחבת הכותל בלילות שלפני יום הכיפורים. בסך הכל, בחודשים אלול ותשרי, אמורים להגיע למקום כמיליון וחצי ישראלים ותיירים. תמיד כשאני מעבירה דיווחים כאלה אני תוהה, מה הכמות אומרת על האיכות ועל המהות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

נכון, מבט פנורמי על רחבת הכותל המלאה זה דבר שמצטלם יפה ו"עובר מסך". גם פקקים, ואוטובוסים בדרך לכותל, ותקיעת שופר המונית. אבל מה זה בעצם אומר, שהרבה אנשים הגיעו? הרבה אנשים מגיעים גם לחנוכת סניף איקאה. יש קושי להעביר חוויות דתיות (ובכלל, חוויות רגשיות) דרך המסך. תחושות, רגשות, תקוות, תפילות וכדומה הם דברים עדינים שכולנו מרגישים, אבל שמאוד מסובך להעביר אותם אל המצלמה.

ערב יום כיפור, זו חלק מהסליחה שאני מבקשת. סליחה על חוסר היכולת לתווך בין העולם היהודי האמיתי לבין זה שהמסך אוהב לצלם ולתעד. סליחה על הכשל התמידי הזה בין האמת הפשוטה והיומיומית לבין הכותרות הגדולות על ה"דוסים". זו הייתה שנה קשה מאוד ליחסי דת ומדינה, ונדמה לי שהתקשורת (בהכללה כמובן) לא תרמה להבנת הסוגיות כפי שהן באמת, אלא לרוב העצימה את הווליום ואף יצרה סכסוכים מדומים.

לחזור לשם המקורי - ישראל

בערב ראש השנה תרצ"ג (1933) כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי הראשון של ארץ ישראל, טקסט שמתאים מאוד גם לפתיחת שנת תשע"ג. "דומה לנו שהננו מחולקים לשני מחנות. תמיד רגילים לצלצל אצלנו בשני השמות המהווים את הקהל שלנו והם 'חרדים' ו'חופשיים'. שמות חדשים אשר לא היו רגילים להיות מתבטאים אצלנו כלל". הרב מסביר שם בלשונו הפיוטית שהעובדה שחלק מהעם אומר לעצמו "אני מהמחנה הדתי" והחלק השני מכריז "אני מהמחנה החילוני", מונעת משני הצדדים אופציה של תיקון הבעיות שלהם, וגורמת להם מראש רק לחפש בעיות אצל האחר.

כל אחד מהם, בקיצור, חושב שהשני צריך לחזור בתשובה. הרב מציע לחזור לשם המקורי והמשותף שלנו ("ישראל") ופונה לכל קורא וקורא של האיגרת שלו כך, בקריאה שנראית לי סופר-רלבנטית לרגעים אלה, ערב יום כיפור תשע"ב: "טוב מאוד לאדם שיהיה שקוע לחשב חשבון עצמו, ולחטט במומיו הנפשיים ולהביט בעין יפה על אחרים שיכול באמת להיות שיש במצפונם גם אוצר טוב הסמוי מן העין... נדע, שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה, ואז תופיע עלינו האורה העליונה הכללית אשר בה ניוושע תשועת עולמים".

הצטרפו לדף הפייסבוק של סיון רהב מאיר