פרשת כי תצא: תרבות יהודית דינמית

בין 74 המצוות שממלאות את פרשת "כי תצא" ניתן למצוא כמה מצוות אכזריות במיוחד. מצוות "בן סורר ומורה" גוזרת סקילת ילד שובב למוות לאור יום. בחז"ל הבינו כי המצווה אינה מתאימה לזמנם, אך ישנו ציבור שמאמין כי גם מצוות כגון אלה תקפות כלשונן. עלינו ללמוד: היהדות היא תרבות משתנה ודינמית ואין ללכת נגד המציאות

פרשת השבוע: כי תצא (חדשות 2)

פרשת כי תצא היא פרשה מלאת מצוות - לא פחות מ-74! לפי הרמב"ם, פרשת תצא היא הפרשה עם הכי הרבה הלכה בתורה. בין 74 המצוות ישנן כמה מצוות סוציאליות, אנושיות ומרגשות, אולם גם כמה קשות ואכזריות. את אלו ניתן לקשור ככל הנראה לתקופה אחרת ולמציאות אחרת, אשר לנו כיום יהיה קשה מאוד להבין ולעכל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

דוגמא לאכזריות זו ניתן למצוא במצוות "בן סורר ומורה", מצווה אשר ללא ספק הייתה מזעזעת את "סופר נני". לפיה, הורים אשר בנם הקטן אינו הולך בדרך הישר נדרשים להזהיר אותו, להתרות בו ואז להביאו בפני בית דין. דינו של הסורר - הוצאה להורג לאור היום בסקילה. במילים אחרות, ילד קטן אשר אינו מקשיב בכיתה, מקלל את הוריו, שותה וודקה ומעשן יסקל למוות.

וזאת לשון המקרא: ״כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע לקול אביו ואמו ויסרו אותו ולא ישמע אליהם. ותפסו בו אביו ואמו והוציאו אותו אל זקני העיר ואל שער מקומו ואמרו אל זקני עירו. בננו זה סורר ומורה ואינו שומע בקולנו זולל וסובא. ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך".

"היהדות היא תרבות משתנה ודינמית"

למזלנו, חז"ל הבינו כי מצווה זו כבר איננה מתאימה לזמנם הקדום. כך, באמצעות עבודת מדרש מורכבת, הם הצליחו לעקר את הכתוב בכך שהגבילו את גילו של הילד ואף דרשו עדים. יתרה מכך, הם גם סייגו והגבילו עוד ועוד עד שאמר רבי שמעון בגמרא "שבן סורר ומורה לא היה ולא נברא." וזאת גם גדולתה של ההלכה הקדומה, אשר הייתה מהלכת, משתנה ומתאימה את עצמה למציאות.

השבוע, שבוע פתיחת שנת הלימודים, ברור לכולנו - כהורים וכמחנכים - שלא ניקח ילד סורר ומורה ככל שיהיה, ונסקול אותו בכיכר העיר. לצערי, במציאות שלנו יש בינינו ציבור ההולך וגדל, של אנשים שמאמינים כי מצוות התורה, אשר נוגדות את תרבות חיינו היום, תקפות גם היום כלשונן.

הם נגד שינוי של כל דבר. השם הנכון לכך הוא פונדמנטליזם או קיצונות דתית, ממנה על כולנו להיזהר ולהישמר. עלינו ללמוד מחז"ל: היהדות היא תרבות משתנה ודינמית ואם הלכה אינה מתאימה, או אפילו נוגדת את המציאות, אנחנו חייבים לשנות אותה ולא ללכת ראש בקיר כנגד המציאות.

את מצוות "בן סורר ומורה" עלינו לשמור במקום הראוי לה - כהלכה ישנה, עקרה ולא רלוונטית לחיינו כאן והיום. "חנוך לנער על פי דרכו" - הוא המוטו החינוכי הרלוונטי לחברה שלנו כיום. ובהזדמנות זו אני מאחל איחולי שנת לימודים מוצלחת לכל הטובים, השובבים והסוררים.

ערן ברוך הוא מנכ"ל בינה, ארגון העוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי