מדוע הקל המבקר דווקא עם נתניהו?

אודי סגל סבור שלמרות ה"אחריות המיוחדת" שהחליט לינדנשטראוס להטיל על שרי הפנים והאוצר, עולות מבדיקת מבקר המדינה שאלות רבות שעל ראש הממשלה עצמו להשיב עליהן. בעקבות הדוח נוצר מצב שבו לא מוטלת האחריות על הממשלה כולה - למרות שהיא נושאת בה. טור מיוחד לרגל פרסום ממצאי הדוח

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הגדיר היום את תחקיר הכרמל כ'דוח החמור ביותר שכתב בשבע השנים השנים האחרונות'. ה"קינה" שהוא שוטח שם היא אולי הדבר המעניין ביותר במסמך כולו: פרק שלם מוקדש לסוגיית הבריחה מאחריות - כשאת את השר ישי הוא האשים בגלגול האחריות לעבר אחרים.

הצטרפו לדף הפייסבוק של אודי סגל

בתוככי הדוח התייחס המבקר בלשון כללית יותר לשרים שזוכים פעמים רבות ליכולת "לנוח" בחיקה החמים של האחריות הקולקטיבית-המינסטריאלית. מצב שכזה מאפשר לשרים להדוף את הביקורת עליהם ולהתעקש שהכשלים שעלו בממצאים כלל אינם שלהם - אלא של הממשלה כולה.

הדוח מתייחס, בין היתר, להשוואה בין מצבה של ישראל בתחום הכיבוי לזה של מדינות מערביות אחרות בעולם. לינדנשטראוס דאג להבליט בו את סוגיית האחריות המיניסטריאלית - שנוגעת למקרים של תאונות ותקלות בתחום שעליו חולש שר מסוים. במקומות אחרים מוביל מצב שכזה לפרישה של אותו שר מתפקידו, אבל בישראל תרבות שכזו אינה קיימת.

הממשלה עצמה לא נושאת באחריות - ולא בצדק

זה היה הגורם שהביא את המבקר להמציא מונח חדש: "אחריות מיוחדת". משמעותו היא, למעשה, שישנה אחריות כוללת של הממשלה - ואחריות מיניסטריאלית. השרים מחפפים, אבל לגבי שניים מהם - שטייניץ וישי - חלה "האחריות המיוחדת".

הבעיה באותו המונח - הוא משולל כל משמעות פוליטית. מה שעומד מאחוריו הוא הניסיון להפוך את האחריות לשמות ולפנים, רגע לפני שהמבקר יקרא לפיטורי השרים. אלא שזה מהווה שיקול של הממשלה, בעל מאפיינים פוליטיים שישפיעו על ראש הממשלה וכרוכים בדעת הקהל.

אלא שמה שיצר המבקר, הלכה למעשה, הוא מצב שבו לא מוטלת על הממשלה כל אחריות - למרות שהיא נושאת בה. לא מגיע לאלי ישי לספוג לבדו את כל האחריות - שכן לזכותו ייאמר שהוא ניסה לשפר את מצב שירותי הכבאות. כל זאת, כמובן, לא היה מספיק - אבל עובדה היא שהוא ניסה. החיבור של המחדל לשטייניץ והניסיון לקשור אותו אליו בכך שהתנה את העברת התקציב לשירותי הכבאות בביצוע רפורמה הוא לדעתי מופרך עד כדי שאינו יכול להחזיק מים.

מדוע נתניהו לא פעל מהר יותר?

המבקר הסיר למעשה את האחריות מממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו. היא החלה לכהן כשנתיים לפני השריה, כך שלקברניטיה היה די זמן לטפל במצב שירותי הכבאות. הפנים והשם שהיה עליו לחפש שם אלו של ראש הממשלה: נכון שנתניהו תפקד היטב בזמן השריפה, אך בשנתיים שקדמו לה - כששר הפנים העלה את כל הבעיות במערך הכיבוי ושר האוצר התנה זאת ברפורמה.

היה בכוחו של ראש הממשלה לקרוא את השניים לסדר. נתניהו היה יכול להגיד: "עד כאן" - ולהורות על העברת תקציב החירום. האמת היא שהוא עשה זאת כשבעה חודשים לפני השריפה. חמישה חודשים טרם האסון הועבר בפועל הכסף.

מכאן עולה השאלה: מי כאן הוא הש"ג, והאם להשאיר את האחריות תחתיו? הפעם הש"ג הוא נציב כבאות ראשית. הוא היה זה שצריך להתריע, הוא זה שהיה צריך לדרוש את התקציבים. הוא לא עשה זאת, ולבסוף - לנוכח המחדל - הלך הביתה לפני שדרשו זאת ממנו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת