ישי ושטייניץ ייאלצו להתפטר בעקבות דוח אסון הכרמל?

מבקר המדינה קבע בדוח אסון הכרמל כי השרים שטייניץ וישי נושאים באחריות מיוחדת לכשלים לפני ובמהלך השריפה. אך האם למסקנות של לינדנשטראוס יש "שיניים"? פרשנות משפטית מיוחדת

השרים ישי ושטייניץ (חדשות 2)

למרות ה"אחריות המיוחדת" שהטיל המבקר מיכה לינדנשטראוס על השרים ישי ושטייניץ, השניים כנראה לא צריכים לחשוש לכיסאם, לפחות בינתיים. "בשפה המשפטית אין מונח כזה 'אחריות מיוחדת'" מסבירים פרשנים משפטיים לחדשות 2 באינטרנט.

"המונח עצמו עלה לראשונה רק בטיוטת הדוח", אומרת ד"ר מיכל טמיר, מרצה בכירה במכללת שערי משפט. "אין בסמכותו של מבקר המדינה להטיל אחריות שכזאת - לדוח אין משמעות אופרטיבית מיידית". ד"ר טמיר, שכתבה מחקר בנושא מבט ביקורתי על ביקורת המדינה, טוענת כי "המבקר היה חייב לבדוק את הפרשה - אך לא להתמקד במציאת אשמים."  

אל הקביעה הזאת מצטרף גם הד"ר אמנון רייכמן, מומחה למשפט חוקתי ומנהלי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. "המבקר מנסה לעורר הד ציבורי שיגרום לראש הממשלה לפעול, לינדנשטראוס רומז שנתניהו יצטרך לפטר אותם - אך אין זה בסמכותו", הוא אומר בנחרצות.

למעשה, מסכימים שני המשפטנים הבכירים, עצם העובדה שמבקר המדינה הוא זה שבדק את האסון הקשה ולא ועדת חקירה ממלכתית, סייעה לפוליטיקאים 'למסמס' את עניין המסקנות. ואלו, הם אומרים "צריכות להיות מערכתיות ולא אישיות".

"מסקנות הדוח חשובות למשפחות הנספים"

"אסון הכרמל היה אירוע טרגי אך חשוב, זאת הזדמנות לבוא ולשפר", אומר ד"ר רייכמן, שמציע מעתה להתמקד בהפקת לקחים אופרטיביים: "זה חשוב למשפחות הנספים - הם צריכים לדעת שלא יהיו אנשים נוספים שימותו סתם".

גם המונח "אחריות כוללת" בו משתמש המבקר לינדשטראוס לתאר את האשמה בה נושאים לדבריו השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו, לא נושא עמו משמעות משפטית או חוקתית. "אין ספק שמתוקף תפקידו, נתניהו אחראי על תפקוד ופעילות הממשלה". מסביר ד"ר רייכמן.

כמו כן, בדיקה של מקרי העבר מלמדת שדוחות של מבקר המדינה לא משפיעים בדרך כלל על אישי ציבור ופוליטיקאים. פרשת הרפז היא היוצאת מן הכלל במקרה הזה, לדברי המשפטנים טמיר ורייכמן, שכן האלוף יואב גלנט לא התמנה לרמטכ"ל, אך גם זה בשל קביעה של היועץ המשפטי לממשלה שהודיע כי לא יהיה באפשרותו להגן על מינוי שכזה בבג"ץ.

מי שיכול להשפיע על גורלם של אישי ציבור הן ועדות חקירה. כך קרה ב"וועדת כַּהַן" שקבעה ב-1982 כי יש לפטר את שר הביטחון דאז אריאל שרון בעקבות אירועי 'סברה ושתילה' במהלך מלחמת לבנון. שרון אכן הועבר מתפקידו ושימש כשר בלי תיק. מקרה נוסף היה בוועדת בייסקי שהביאה להעמדתם לדין של ראשי הבנקים, לאחר פרוץ משבר המניות בראשית שנות ה-80. 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק