אפשר לאתר את מקור הריח החריף: המשימה מורכבת, אך אפשרית

מאות תושבי המרכז התלוננו אתמול על ריח כימי חריף ברחבי גוש דן שגרם לצריבות בעיניים ולכאבי ראש. גם עכשיו, שעות אחרי שהענן המצחין התנדף לא יודעים לומר מה מקורו. אלעד זוהר מציע כמה דרכים לפתור את התעלומה, שבקלות הייתה יכולה לעלות בחיי אדם

"זה היה יכול להיגמר אחרת". ארכיון (נועם חן)

שבע דקות לפני השעה אחת בצהריים אתמול צלצל הטלפון בכיסי בעוד שהייתי באוויר הפתוח בגבעתיים. הודעת טקסט שאלה אותי: "הי, יש לך מושג מה קורה באוויר של גוש דן?? חשבתי שאתה בטח יודע". עושה רושם שבעונה כה מלוכלכת ומזוהמת מאבק, חול ואבקנים, דווקא הזיהום האנתרופוגני גנב את הבכורה מעוד אירוע של טפטופי בוץ מרגיזים.

באותו זמן לא הרגשתי דבר וגם לא הרגשתי כלום לאחר מכן. אגלה לכם את סוף הטור - אין לי מושג מה גרם לצהרי יום חמישי להפוך לאחד מהימים המסריחים ביותר באביב. אני מאוד רוצה לדעת, ולדעתי גם אתם - אך יש מי שמסתיר זאת.

קרובת המשפחה ששלחה לי את ההודעה בחרה לדווח לי, אולם מאות אזרחים מודאגים התקשרו למוקדים העירוניים, למד"א, למשטרה ולמשרד להגנת הסביבה. המשרד שהתקרא עד לא מזמן המשרד לאיכות הסביבה, עכשיו חרט על דגלו להיות המגן על הסביבה. הגיע הזמן להגן עלינו. אתמול נוכחנו לדעת כי זוהי משימה מורכבת מאוד, אך חיונית - בעיקר לאחר אירוע שיכול היה להיגמר הרבה יותר גרוע.

אתמול בין השעות עשר בבוקר לשתיים בצהריים נשבה רוח דרומית שהפכה בהדרגה לדרומית-מערבית. משמעות הדבר היא שהאוויר נע מדרום לצפון מזרח. מהירות הרוח הממוצעת בזמן זה הייתה 15 קמ"ש. לפיכך, הופתעתי מאוד לקרוא על הסברה לפיה מקור הריח החריף הוא באזור הכפר הירוק, בין תל אביב לרמת השרון.

אם כך הדבר, וזהו המקור היחיד לריח, כיצד ייתכן שתושבי מרכז תל אביב ואפילו תושבי ראשון לציון דווחו על צחנת כלור באוויר? בהחלט ייתכן כי מקור הריח הינו בחלקים דרומיים בגוש דן או אף דרומית לכך. על המשרד להגנת הסביבה, המרכז לניטור אוויר שבתחומו, השירות המטאורולוגי, הרשויות המקומיות, המשטרה, מד"א ותושבי הסביבה לחבור יחד ולאתר את המקור. המשימה מורכבת אך אפשרית.

מה צריך לעשות?

1. לאסוף את הרישומים המלאים של פניות הציבור לרשויות המקומיות, שעה, מיקום ואופי הדיווח. להעיף את הקפה והסוכר משולחן גדול בחדר מואר, לפרוס מפה גדולה ועליה את כל הדיווחים לפי זמנים במרחב. אולי אני קופץ מעל הפופיק, אבל ניתן להניח שיש תיעוד מלא של פניות מהסוג הזה. לא? הרי מהן שמונה ניידות של המשרד להגנת הסביבה שהגיעו שעה-שעתיים אחרי הזמן לעומת מאות דיווחים בזמן אמת?

המסקנות שיתקבלו מפעולה זו יביאו לתפרוסת מרחבית של הזיהום, וכיוון התקדמותו שתראה כמו אוסף של קווים בכיוון התקדמות כללי מדרום לצפון. ניתוח נכון של הנתונים, אמור להצביע גם על מקור הזיהום.

2. אחרי שתתקבל תמונה פיזית של הזיהום במרחב, יש להצליבה עם המידע שנקלט בתחנות הניטור של מנ"א (המרכז לניטור אוויר). המזהמים שנפלטו מכילים כלור בצורה כזו או אחרת. שאם לא כך, לא היה להם ריח כה חריף ומובהק.

ועכשיו יגיע שלב השאלות. השר ארדן, שעננת הצחנה התגלגלה לפתחו, הורה לפתוח חקירה על מנת לחשוף את האשמים בגרימת הזיהום. אכן, ייתכן ויהיה צורך להפוך אבנים בכל מפעל המייצר חומרי ניקוי, דשן, צבע, תרופות או ביחידות צה"ל. במהלך השעות שאחרי האירוע, דאגו לספר לנו שלא נשקפה סכנה לציבור. סליחה, ומה היה קורה לו רוכב אופניים חנוק ודומע היה מאבד שליטה על אופניו ברחוב סואן? ומה עם הפסדי המשק כתוצאה מירידת תפוקת העובדים במטרופולין הכי גדול בארץ?

הפעם לא הורעלו וצנחו אנשים ברחוב, אך קיבלנו דוגמה אמיתית למהירות שבה מתפזר זיהום באוויר. בתוך שעה המולקולות המזהמות עברו לפחות 15 ק"מ. יותר מחצי מליון איש היו בתוך הענן הבלתי נראה הזה. באירוע הכואב שבו נהרגה סגן הילה בצלאלי ז"ל, החלה חקירה נוקבת ומיידית. לא נשאר בורג עקום שלא צולם ולא נשאר טפלון אחד שלא צלצל בקרב הקשורים לאירוע - הכל כדי לחשוף ולמגר את הקומבינטורים ומעלימי העין. גם במקרה זה, מן הראוי שידעו כל בעלי המפעל והתעשיינים בארץ, וכל מי שעוסק בניסויים כאלה ואחרים, כי האחריות שלהם לבריאותם וחייהם של תושבי המדינה לא תתפזר באוויר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לתחזית חדשות 2 בפייסבוק