הטיל הבליסטי ששוגר מהודו בשקט מוחלט

הודו ממשיכה בתהליך ההתעצמות שלה, והשבוע שיגרה טיל בליסטי שמכסה את רוב שטחה של יריבתה המרה סין. האם נושבות רוחות מלחמה באסיה? ממש לא בטוח, אבל אחרי השיגורים של קוריאה הצפונית וההתחמשות ההודית והסינית - אי אפשר להתעלם מהכוחות העולים באסיה והשפעתם על המערב

ניר דבורי, הכתב הצבאי של חדשות 2 (חדשות 2)

המערב עצם עיניים כאשר שיגרה השבוע הודו לראשונה את הטיל "אגני 5" - "אש" בהינדית. טיל בליסטי תלת-שלבי, גרעיני, בעל הנעה רקטית מוצקה שטווחו המירבי - 5,000 ק"מ. כלל לא ברור לשם מה זקוקה הודו למערכת נשק בעלת טווח כזה שמכסה שטחים נרחבים מעבר לסין, יריבתה המרכזית של הודו.

ארה"ב לא נזעקה כפי שעשתה זאת רק לפני שבועיים מול שיגור דומה מצפון קוריאה. רק בסין כעסו: "המערב מעדיף להעלים עין מהתעלמותה של הודו מאמנות בינלאומיות לבקרת גרעין וטילים, כדאי שהודו לא תפריז בהעכרת עוצמתה", נכתב בעיתוני סין.

זה למעלה ממאתיים שנה עיצבו ארה"ב ואירופה את העולם, עכשיו אנחנו עומדים בפני סדר עולמי חדש, עקב היחלשותו של המערב. זו תפנית משמעותית שמסמנת את עלייתם של מוקדי כוח חדשים, בעיקר באסיה.

הודו, המדינה בעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה בעולם, החלה בתהליך המודרניזציה שלה באיחור לעומת סין. עם זאת, הצמיחה המהירה שלה, והעובדה כי היא דמוקרטיה, צפויה למצב אותה כאלטרנטיבה לשוק הסיני. ככל שהודו תהפוך לכזו, תחריף התחרות עם סין. כבר לפני יותר משלושה עשורים ביצעה סין את הניסוי הגרעיני הראשון שלה, ובחלוף עשור נוסף ביצעה הודו את הניסוי הראשון וכך וצר מאזן אימה בין שתי מדינות הענק.

תחזיות כלכליות מצביעות על כך שקצב הצמיחה של הודו ישיג בקרוב את קצב הצמיחה הסיני. זה מגביר את החשש בסין. עם התעצמות הצבא ההודי שכבר כיום תורם חיילים רבים למשימות שמירת שלום של האו"ם, צפויים להציב את הודו בחזית ההשפעה העולמית כבר בשנים הקרובות, שינוי שבאופן טבעי מאיים על סין.

וכך אפשר לחזות בהתגברות מירוץ חימוש במזרח אסיה. שיגורו של "אגני 5" מתפרש כעידוד משמעותי למאמציה של הודו להתמודד עם עליונותה האזורית של סין, ולהפוך למעצמה בזכות עצמה באסיה. זה זינוק נחשוני ביכולתה האסטרטגית של הודו. זה מציב את הודו לפתחו של מועדון אומות נבחרות שיש ברשותן טילים בליסטיים בין יבשתיים. נכון לעכשיו נמצאת טכנולוגיה כזאת רק ברשות חמש חברות מועצת הביטחון, מועדון מצומצם ויוקרתי: ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין. ועל פי פרסומים זרים גם ישראל.

בהודו מודים שהמטרה האמיתית של השיגור הנוכחי היא הרתעה של כל איום, גם אם מרומז ביותר, המגיע מכיוונה של מעצמה גרעינית גדולה יותר הנמצאת מעברה השני - סין. מעוניינת להרחיב את השפעתה וכוחה גם בתחום המדיני-צבאי, והיא אף פועלת בשנים האחרונות לקבל מושב קבוע במועצת הביטחון. בשנים האחרונות היא התבססה כיבואנית הנשק המובילה בעולם, במסגרת מאמציה לשדרג צבא עצום אך מיושן למדי.

את הצורך הזה זיהו כבר מזמן בישראל משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות מוכרים במיליארדי דולרים: טילים, מל"טים, וטכנולוגיות שליטה ובקרה ותקשורת מתקדמות. אבל ישראל אינה היחידה, גם ארה"ב, רוסיה ואירופה עושות מאמצים אדירים למכור לשוק ההודי, בעיקר זה הצבאי, וזה מסביר את השקט התעשייתי כשהודו משגרת טילים מאיימים לחלל.

במאות הקודמות הושרש המושג "מדיניות ספינות תותחים", כאשר שלחו האימפריות ספינות לימים רחוקים, זה קורה אפילו היום כשוושינגטון שולחת נושאות מטוסים למפרץ הפרסי, מהלך מקדים להתריע ולהזהיר. אבל הימים האלה מסמנים מושג חדש: "מדיניות של שיגור טילים". זה עבד לצפון קוריאה, פקיסטן, אירן וישראל. ועכשיו גם הודו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת