"האמריקנים נוהגים באנטישמיות כבושה ועושים שימוש ציני בפולארד"

אמש העביר נשיא המדינה שמעון פרס לנשיא אובמה איגרת המבקשת לפעול לשחרורו של המרגל ג'ונתן פולארד, המוחזק בכלא האמריקני מזה 27 שנים. ח"כ אריה אלדד סבור כי אם בקשתו של פרס תיענה בשלילה, אסור לו לקבל את "מדליית החירות" מידי הנשיא האמריקני

ח"כ אריה אלדד (חדשות 2)

כשפגשתי את ג'ונתן פולארד בכלאו לפני מספר שנים, היה לו הסבר פשוט לשאלה מדוע הוא עדיין בכלא. כיוון שבשיחה נכח קצין משלטונות הכלא, ומה שפולארד אמר נקלט היטב באוזניו, אני בטוח כי אין בדברים הללו משום גילוי סוד כלשהו.

פולארד ציין כי ארה"ב דרשה מישראל את כל המסמכים שהעביר בשעתו למפעיליו. לאחר שקיבלה אותם, הגיעה למסקנה כי הוא לא היה היחיד שריגל למען ישראל, והעבירה מסר כי עד שישראל לא תמסור את שם הסוכן הנוסף - פולארד לא ישוחרר. התנאי הזה טרם מולא. התירוצים האמריקנים להמשך כליאתו של פולארד הם שהוא סיכן את ביטחונה של ארה"ב, והמידע שהעביר דלף לרוסים והביא לתפיסתם של 12 סוכנים אמריקנים בברית המועצות - שהוצאו להורג.

זו, כך נמסר, הייתה הסיבה להתערבותו של קספר ויינברגר שר ההגנה דאז במשפט, ודרישתו כי פולארד, על אף עסקת הטיעון שגובשה בהמלצת ישראל - לא ישוחרר לעולם. לימים ביטל בית המשפט את העסקה, והתגלה כי אולדריץ איימס, בכיר הסוכנים הרוסים שפעלו בשירותי המודיעין של ארה"ב, הוא שהסגיר את הסוכנים. כתוצאה מהגילוי הזה, פולארד לא זכה לשום הקלה בעונש.

27 שנים חלפו מאז, וישראל וארה"ב עברו שינויים רבים. ישראל עברה משלב הבגידה וההפקרה, לשלב ההכרה, הענקת האזרחות, והניסיונות המעשיים להביא לשחרורו באמצעות פניות ראשי ממשלה לנשיאי ארה"ב.

רוב מקבלי ההחלטות בארה"ב באותם ימים - חזרו בהם

מכל הנפשות שפעלו בישראל בימים בהם סירבה המדינה להחזיר לשגרירות בוושינגטון, את יהונתן ואן פולארד שברחו מהסוכנים הפדראליים והפקירה אותם לגורלם, שמעון פרס שהיה אז ראש הממשלה, הוא היחיד שנמצא עד היום במעגל קבלת ההחלטות.

כל האחרים שפעלו באותה העת, אינם עוד בעלי יכולת החלטה, ופולארד עדיין בכלא, ומצבו הרפואי הולך ומדרדר. רוב מקבלי ההחלטות בארה"ב באותם ימים (שעודם בחיים) חזרו בהם. לורנס קורב, שהיה סגנו של ויינברגר והכיר את כל שיקוליו - עומד היום כאחד מראשי הנאבקים על שחרורו.

לדבריו של קורב: "רק שנאתו של ויינברגר לישראל, הניעה אותו". רבים אחרים ובהם שרי חוץ, מועמדים לנשיאות, ראשי ה-CIA , חברי ועדות קונגרס למודיעין, ואף ראשי הקהילה היהודית שהתכחשו לו תחילה, הצטרפו לקוראים לשחרורו. ולמרות כל אלו, מיד לאחר העברת בקשתו האישית של פרס לאובמה, הזדרז דובר המועצה לביטחון לאומי בארה"ב להסביר כי "עמדת ארה"ב לא השתנתה".

אין לקבל מדלייה ממי שמסרב לשחרר את פולארד

לא רק שעמדתם של האמריקנים לא השתנתה, אלא שגם מניעיה. לפני כתשעה חודשים, כשגסס אביו של פולארד, הופנו מכל עבר בקשות לאפשר ליהונתן להיפרד מאביו, או לפחות להשתתף בהלווייתו. גם לבקשה זו השיב הבית הלבן בשלילה.

תערובת של אנטישמיות כבושה ושימוש ציני בפולארד מניעים מדיניות זו. קשה להשתחרר מהרושם כי אם יזדקק אובמה במרוץ לנשיאות, לתוספת תמיכה של יהודי ארה"ב, או כשינסה לסחוט משהו נוסף מישראל - אז אולי רק אז ישוחרר פולארד.

אך בינתיים פולארד חולה מאד, ואולי אף לא יגיע לימים הללו. ונשיא מדינת ישראל, אם תסורב בקשתו, אל לו לקבל מידי אובמה את "מדליית החירות". לא מידי מי שמסרב לשחרר את פולארד.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת