המיגרנה של מגרון: מחפשים עימות

ההתיישבות ביהודה ושומרון נמצאת בתקופה זו במצב מצוין אך המתנחלים במגרון עקשנים ולא מוכנים לפשרה. אודי סגל על הפשרה של השר בגין שתושבי מגרון צריכים לקחת לדברי ראשי המתנחלים, על הנתיב שמזכיר את דרכי הפלסטינים ועל חוסר ההסכמה בנושא הישוב הקטנטן שבמורדות בנימין. צפו בטור הווידאו המיוחד

בדרך לבית המשפט העליון בירושלים תלוי שלט. האמת, כמה שלטים: "מה עשית היום עבור מגרון?". לרוב האזרחים השם מגרון לא אומר שום דבר, לחלק מגרון זה סוג של מיגרנה, כאב ראש קטן, ולאלה שבאמת מבינים זה סמל לעובדה שהמתנחלים או לפחות המיעוט שלהם, הפך להיות כמו הפלסטינים - כאלה שלא מוכנים לשום פשרה ומוצאים כל תירוץ כדי להגיע בסוף לעימות. זו הבעיה העיקרית עם הפרשה הזאת של מגרון.

מגרון הוא מאחז שהוקם בעידוד הממשלה ובעיקר כתוצאה מהשיטה שהייתה קיימת. המועצה האזורית בנימין סייעה, תחילה הקימו שם אנטנה סלולארית, ואחר כך הביאו מבנים וזה הפך להיות מאחז. אחר כך הגיעה פסיקת בג"ץ - בית המשפט העליון בראשות ביניש שאמרה שצריך לפנות. השר בני בגין התגייס למצוא פשרה וזה תקדים. 48 משפחות, מבלי לזלזל באף אחת מהן ומבלי לזלזל בכאב הכרוך בפינוי בית והריסתו. שר בממשלת ישראל התגייס כדי למצוא פשרה ליישוב קטנטן כזה במורדות של בנימין.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אודי סגל

בגין מצא פשרה. יעתיקו את היישוב, יבנו את בתיהם - שלוש שנים, שני ק"מ מהמקום המקורי והמבנים יהרסו. אם התושבים ירצו לפנות לערכאות אחרות - לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי הם יוכלו לעשות כן אבל המתנחלים מתעקשים - הם רוצים שההסכם יהיה ברור ושהמבנים לא יהרסו.

ההתנחלויות פורחות - צרות של עשירים

ההתיישבות ביהודה ושומרון נמצאת במצב מצוין. הפלסטינים לא בדרך לפשרה, רוב הציבור בישראל חושב שאין פרטנר, רוב הציבור בישראל לא חושב שההתנחלויות הן מכשול לשלום. ההתנחלויות פורחות ומגרון, גבעת אסף ואחרות הן צרות של עשירים. יותר מזה, הממסד המתנחלי, ראש מועצת יש"ע חושבים שתושבי מגרון צריכים לקחת את הפשרה שגיבש בגין בשתי ידיים ולנשק אותו על שתי הלחיים אבל הם מתעקשים - הם רוצים שיהיה כתוב שלא יהרסו את המבנה.

אפשר להבין את ההתעקשות, זה עניין עקרוני אבל בפועל המתנחלים בוגדים בעיקרון שבשמו הם בנו את מפעל ההתנחלות - העיקרון המפא"יניקי שמה שנותנים לך תיקח ואחר כך תסתדר ותנסה לייצר מציאות בשטח ולא תתעקש על קוצו של יוד.

לצערם, ההתעקשות הזאת מזכירה יותר ויותר את הפלסטינים שמתעקשים תמיד על הסעיף האחרון ועל זכות השיבה ועל כל מיני הכרזות. בבחירה של הכל או לא כלום הפלסטינים תמיד בחרו בלא כלום ונשארו עם לא כלום. המתנחלים, כך נראה בפרשת מגרון, הולכים באותו נתיב.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת