על ההבדלים בין הכנסת לסנאט

אחרי 4 שנים בכנסת, שימוע בסנאט האמריקני הוא חידוש מרענן. ההופעה מכובדת ואחידה, איש לא מתפרץ לדברי רעהו, אין לוביסטים, שלא לדבר על פלאפונים מצלצלים. הדיון, שלא כמו בכנסת, ענייני ויבש – אפילו די משעמם

"תקרית המים" בכנסת, בחודש שעבר (חדשות 2)

אחרי ארבע שנים של דיונים בכנסת ישראל, שימוע של שר האוצר האמריקני בסנאט של ארה"ב הוא בגדר חידוש מרענן. על סדר היום: דיווחו של השר טים גייטנר על התקציב לשנת 2013 . אולם הוועדה המפואר וכיסאות העץ העתיקים מעידים שמישהו כאן מקנה חשיבות לרשות המחוקקת. המצב הכלכלי הוא כידוע בכי רע, אבל באולם קשה להרגיש זאת. אין מחוקקים שנועלים נעלי ספורט ואין עוזרים ועיתונאים בחולצות פולו. הכניסה לוועדה אמנם חופשית הרבה יותר מאשר בכנסת (כי אין כמעט מגבלות בטחוניות), ובכל זאת גם מבקרים זוטרים מחויבים לקוד הלבוש המוקפד והמהודר.

הדיון שנקבע לשעה 10 החל למרבה ההפתעה בשעה 10:00. השר לא איחר וכך גם חברי הועדה, מאחר וכראוי למקום עם מסורת מקפידים בסנט על הכללים והנהלים. שעתיים של שאלות נוקבות מטעם המחוקקים היושבים על במה מוגבהת מעל שר האוצר (כדי להבהיר מי הריבון) חולפות בלי קריאות ביניים, ובלי יציאות תכופות של עוזרים ועיתונאים. אף מכשיר לא מצלצל, אף צלם לא נדחף ואף לוביסט לא מסמס.

הלוביסטים נעדרים

ואולי יותר חשוב מכל אלה - הסנאטורים שואלים שאלות והשר עונה. אין התפרצויות, אין "אני לא הפרעתי לך, אל תפריע לי". לכל בעל זכות דיבור ניתנת האפשרות לפרוס את משנתו מהתחלה ועד הסוף. לאור מה שקורה בארץ חיפשתי את הלוביסטים. הרי מדובר בתקציב הפדרלי של ארה"ב (סכום פעוט של 3,800 מיליארד דולר) לבטח הם יסתובבו וינסו לדבר עם חברי הועדה, ואם לא איתם אז עם העוזרים שלהם במטרה שחברי הועדה ישאלו שאלות שקושרות לחברות אותם הם מייצגים. אך הלוביסטים נעדרו כליל.

במקום זה מצאתי שקט מופתי ושאלות מסודרות שהוכנו מראש ורובן התמקדו באיך ניתן לשפר את התשתיות בארה"ב, ובאילו שינויים מתכוונים הממשל לבצע במס בסקטור העסקי.

הייתה רק בעיה אחת עם כל המסורת והסדר - הדיון היה משעמם. ניסיתי לפתור את הקושי בחיפוש אחר עגלת השתייה השגורה בכנסת, למצוא איזו כוס קפה או משקה קל, אבל למרבה ההפתעה דבר כזה איננו בנמצא באולמות הועדות של הסנאט האמריקני. היחיד בחדר שזכה לקנקן מים היה שר האוצר (הדובר המרכזי במשך רוב השעתיים האלה). הבנתי שהמלחמה על ערנותי הפכה לקשה שבעתיים, לא רק שאין קפאין זמין, גם הסיכוי שאיזו כוס מים תתעופף פה ותייצר סקנדל, נמוג. כך נאלצתי יחד עם יתר הנוכחים (שמורגלים בכך ככל הנראה) להסתפק בדיון ענייני ויבש - תרתי משמע.


רועי וולף הוא יועצו לשעבר של ח"כ אריה אלדד והיום הוא יועץ לציר הכלכלי בוושינגטון

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת