מכת חושך: הזדמנות לחשבון נפש

רגע לפני היציאה ממצרים, שנייה לפני המעבר מאפילה לאור - מגיעה מכת חושך. רבים בוודאי ישתנקו רק מהמחשבה על פרידה מהסמארטפון ליום אחד, אבל אולי מדובר בהזדמנות לערוך חשבון נפש? טובה בירנבאום מציעה זווית אחרת לפרשת השבוע ומסתכלת על העידן שלנו כמכת החושך שלפני ה"אין חזור" וצ'אנס אמיתי לבחון עצמנו מחדש

מחושך לאור (חדשות 2)

ניסיתם פעם לשבת בחושך מוחלט לבדכם? רק אתם, עצמכם והחושך? כמה זמן תחזיקו מעמד לדעתכם? אילו מחשבות יתרוצצו לכם בראש?

רגע לפני היציאה ממצרים מגיעה מכת החושך. שנייה לפני שבני ישראל יוצאים מאפילה לאורה - מישהו מוריד את השאלטר ועלטה מתפשטת בכל ארץ מצרים.

מכת חושך היא מכת האוטוטו. אחריה תגיע מכת בכורות שממנה אין דרך חזרה. במשך שלושה ימים "לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלשֶׁת יָמִים". החברה המצרית כולה משותקת, כל החיים ב"הולד", כל אחד עם עצמו ועם המחשבות שלו.

זמן לחשבון נפש

אני מכירה רבים (מודה, גם אני) אשר ישתנקו רק מהמחשבה על פרידה מהסמארטפון ולו ליום אחד. התייחדות של אדם עם עצמו ועם מחשבותיו עשויה להיות די מלחיצה.

אך בעיני יש פה מתנה גדולה. המצרים מקבלים פה צ'אנס: רגע לפני הקטסטרופה הסופית הם מקבלים הזדמנות להתייחד עם עצמם ולעשות חשבון נפש. אולי יתעשתו ויחזרו בהם מנוקשותם ? המדרש מספר שהחושך היה כל כך מוחשי עד ש"מי שהיה יושב לא היה יכול לעמוד, והעומד אינו יכול לישב; ומי שהיה רובץ- אינו יכול לזקוף". מישהו צעק "freeze!" וכולם נשארו דוממים.

לפני שסוגרים את האורות

אני קוראת את הפסוק קצת אחרת: בעיני, מתוארת פה תקיעות מחשבתית - מי שרגיל היה לשבת נשאר לשבת ומי שרגיל היה לעמוד- עמד. המצרים מקבלים הזדמנות לבחינה מחודשת של עצמם ושל המציאות בה הם נמצאים אבל הפחד והקיבעון מביא אותם אל האבדון.

מי שדווקא לא מקבל את ה'מתנה' הזו הם בני ישראל: "וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם". בעוד המצרים שוהים בחושך מוחלט בני ישראל ממשיכים בשגרת חייהם. אני מניחה שלא היו מזיקים להם שלושה ימים של חשבון נפש לפני היציאה אל הדרך הארוכה וההפיכה לעם.

גם אנחנו נמצאים בעידן חשוך. חושך מצריים ממש: נשים חוטפות יריקות, אתיופים לא יכולים לשכור דירות וחיילות שרות - נחשבות ערווה. התחושות הקשות כמעט לא מותירות מקום לדבר חוץ מלייאוש. אבל אני מעזה להציע לראות את ההזדמנות שבימי האופל הללו : אני מציעה להסתכל על העידן שלנו כמכת החושך שלפני ה'אין חזור'.

זו הזדמנות עבורנו לבחון את עצמנו מחדש בחסות החשיכה. להישיר מבט אמיץ פנימה ולמצוא את הכוחות להשתחרר מהקיבעון והאוטומט. להעז לשאול שוב את שאלות היסוד - מי אנחנו ומה אנחנו רוצים לבנות במקום הזה? כנראה שרק כך נצליח לגרש את החושך ולצאת סוף סוף מאפילה לאור גדול.

טובה בירנבאום היא מורה במרכז בינה, העוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת