איך נילחם במעשי הרצח בקרב יוצאי אתיופיה?

אחרי שאישה מקרית מוצקין נרצחה בידי בעלה, ששם קץ לחייו, עוררו שוב התמונות המחרידות מהזירה את התהיות לגבי מעשי הרצח בתוך המשפחה בקרב העדה האתיופית. ח"כ שלמה מולה בטור פרשנות מיוחד שואל איך רצח שכזה מתרחש בתוך קהילה, שעניין האלימות זר לה. לדעתו, יש גם פתרון

זירת הרצח בקרית מוצקין (חדשות 2)

לא אחת אנו שואלים את עצמנו איך רצח שכזה מתרחש בתוך קהילה, שעניין האלימות היה זר לה. התשובות טמונות בעיקר בתהליך הקליטה בחברה הישראלית וכמו כן בטיפול של שירותי הרווחה.

העלייה לישראל חוללה שינויים תרבותיים ויצרה פערים חברתיים בין הדורות אצל יהודי אתיופיה. בתהליך הקליטה נשברו מוסכמות ונותקו נורמות וערכים שיהודי אתיופיה היו רגילים אליהם זה דורות רבים.

אצל יהודי אתיופיה נשתמרה התפיסה הפטריארכאלית. אבי המשפחה הוא מקור הכוח והסמכות. עם הגיעם לישראל גילו מציאות שונה: מעמד ההורים נפגע, הקודים התרבותיים השתנו והדור הצעיר נאלץ לסגל לעצמו מערכת ערכים חדשה. הנשים הפנימו את המציאות הישראלית מהר יותר מהגברים.

בין מסורתיות למודרניות

הקהילה האתיופית עדיין נעה בין מסורתיות למודרניות. המעבר לישראל גרם וממשיך לחולל שינויים בתוך המשפחה, בחלוקת התפקידים בין נשים לגברים, ביחסי הורים-ילדים ובערכי יסוד.

חוסר ההבנה של משרדי הממשלה לצרכים המיוחדים הדרושים לבני הקהילה, לא רק עם הגעתם אל מרכזי הקליטה הראשוניים אלא גם בצורך ללוות אותם באופן צמוד במגורי הקבע - גורם לאותן המשפחות לחיות בבטלה מתמשכת, מביא לחוסר התמצאות בתהליכים חברתיים, להתנוונות ולתסכול אישי, שלא פעם מביאים לכדי מקרים אלימות במשפחה.

משרדי הממשלה חייבים להתאים את המסרים לאוכלוסיה על מנת להעביר את האינפורמציה במלואה. פתרונות אפשריים לצמצום תופעת האלימות בקרב יוצאי אתיופיה יכולים להתבטא בכמה דרכים.

פתרונות לגברים הגרושים

ראשית, על רשויות הרווחה למצוא פתרונות דיור לגברים הגרושים. לא די בהוצאתם מהבית והבאתם למצב שבו הם מסתובבים מתוסכלים מחוץ לבתיהם. עבור הגבר האתיופי, מצב שכזה מהווה פגיעה קשה והשפלה.

יש לטפח את העצמת הגברים כך שכל אחד מהם שמגלה אלימות או בעל פוטנאציאל לעשות זאת יישלח לסדנאות טיפוליות. במידה שיתגלה צורך בכך, יש לשקול את האפשרות להקים מקלט לגברים במצוקה כדי לטפל בהם בצורה הוליסטית.

פתרון נוסף טמון באיכפת החוק שמחייב מאבטחים להפקיד את כלי הנשק שלהם עם סיום משמרתם, ולא לשאת אותו לביתם. בכל מתווה של פתרון, יש לשתף בהתייעצויות בעלי מקצוע יוצאי אתיופיה, שכן תרומתם תהיה רבה לכך בשל ידיעת השפה והכרת התרבות והמנטליות של העדה.

בכל מקרה, יש לפעול גם למען הרחבת תכניות התעסוקה. לצד השלמת רכישת מקצועות, חייבות התכניות הללו לכלול מרכיבים שיסייעו בגישור על השונות החברתית-תרבותית - שמתבטאת, בין היתר, בשפה, במושגי זמן שונים, בתפישת מושגי הצלחה ובמושגים שונים לגבי מקומה של האישה.

לכל אלה יש לקחת בחשבון את הצורך בקצאת משאבים לשיתופי פעולה עם ארגוני עולים. סיכומו של דבר, איני משלה את עצמי כי הפתרונות המוצעים יוכלו למנוע לחלוטין את מקרי האלימות, אך עם זאת - עבודה נכונה ומשותפת בין הגורמים הרלוונטיים תוכל לצמצם באופן משמעותי את האירועים המחרידים דוגמת זה שהתרחש רק הלילה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת