שאלות ותשובות: "ועדת הריכוזיות"

ועדת הריכוזיות פרסמה היום את מסקנותיה שכללו מושגים חדשים בדרך להגברת התחרותיות במשק. למי מתייחסות המסקנות? מהו מבנה פירמידיאלי? ומי מהטייקונים ייאלץ להיפרד מנכסיו? כל התשובות במדריך שלפניכם

משפיע בעיקר על הטייקונים (חדשות 2)

בכירים במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים והרשות להגבלים עסקיים התכנסו בשנה האחרונה כדי לבחון את נושא הריכוזיות במשק הישראלי, במטרה להציע פיתרונות שיגבירו את התחרות בו. היום פרסמה הוועדה את מסקנותיה, והביאה עמה מושגים כלכליים ולא מעט שאלות חדשות. כדי לעשות סדר המלצות הוועדה, מוצג לפניכם המדריך לוועדת הריכוזיות.

לצפייה בהמלצות המלאות של ועדת הריכוזיות

• מהי הריכוזיות או היעדר תחרות?

על פי הספרות הכלכלית, במצב בו אותם שחקנים מתחרים במספר ענפים שונים במקביל, קיים חשש כי שיווי המשקל שייווצר ברמת המשק אינו בהכרח תחרותי, מאחר וכל אחד מהשחקנים ממקסם את הרווח על פני כל הענפים בהם הוא פועל ולא בראיה של ענף בודד.

• האם קיימת ריכוזיות בישראל?

בתחומים רבים המשק הישראלי מעולם לא התאפיין ברמת תחרותיות גבוהה. במשק, מספר מצומצם של קבוצות עסקיות גדולות שמעורבות במספר רב של פעילויות, ועל כן נוצר חשש לפגיעה בתחרות בענפי משק שונים ובמשק בכלל. תפקידה של הממשלה בהקשר זה הוא להסיר חסמים ולהבטיח קיום תחרות חופשית מחד, ומאידך לפקח כי לא תהיה פגיעה משמעותית בטובת הצרכנים בענפים בהם התחרות מוגבלת או אינה קיימת.

• מה מאפיין את ישראל לעומת העולם?

ישראל היא בסופו של דבר כלכלה קטנה שמאופיינת ככלכלת אי (מעט גופים זרים פועלים או מעוניינים לפעול בה כיון שהיא מנותקת מהסביבה). ניתן לטעון כי המשק הישראלי קטן וכי יש מקום למספר מועט של שחקנים מקומיים. ניתן גם לטעון כי האופן שבו התפתח המשק הישראלי, באמצעות מספר מצומצם של קבוצות עסקיות, ממשלתיות וממשלתיות למחצה אשר פעלו באופן ישיר ועקיף בכל ענפי המשק, הוא בין הגורמים המרכזיים לריכוזיות.

• מה הוא גוף ריאלי משמעותי?

גוף ריאלי הוא חברה (או קבוצת חברות) תעשייתית, קמעונאית או כל חברה שאינה פיננסית. גוף ריאלי יוגדר כמשמעותי אם מכירותיו בישראל גבוהות או שהיקף המשאבים שהוא צורך בשוק ההון הישראלי גבוה. הוועדה מאמינה שלגוף (חברה או קבוצת חברות בבעלות משותפת) ריאלי משמעותי יש יכולת להשפיע על מספר שווקים במשק ועל רמת התחרותיות שבו.

• מה הוא גוף פיננסי משמעותי?

גוף פיננסי הוא בנק, בית השקעות או חברת ביטוח. גוף יוגדר כמשמעותי אם הוא מנהל סכומי כסף גבוהים שרובם שייכים לציבור החוסכים או המפקידים ולא לבעל החברה. בכלכלה המודרנית משמשים הגופים הפיננסיים כמערכת תמסורת המזרימה אשראי או הון לפעילות של חברות ריאליות. גופים פיננסיים גדולים יכולים להשפיע באופן מהותי על אופן הקצאת המשאבים במשק.

• איזה בעיות נוצרות משליטה בשניהם?

שילוב של תאגידים ריאליים ופיננסיים תחת אותה שליטה או החזקה, מעלה, בנוסף לפגיעה האפשרית בתחרות, גם חשש להיווצרות ניגודי עניינים בין הפעילות הריאלית לפיננסית. בנוסף, קיים חשש שגוף פיננסי יימנע מלתת אשראי למתחרים של גוף ריאלי שבבעלותו. ההפרדה בין השניים תאפשר הקצאת משאבים טובה יותר במשק שתאפשר צמיחה גבוהה יותר.

• כמה זמן יהיה לגופים ליישם את ההמלצה?

הגופים שיושפעו מהחקיקה החדשה יידרשו להפריד בין אחזקותיהם הריאליות לאחזקותיהם הפיננסיות בתוך 4 שנים. פרק זמן זה יאפשר לגופים למצוא רוכש במחיר הוגן.

• מה הבעיה עם כהונתו של דירקטור בגופים פיננסים וגם בגופים ריאליים?

דירקטוריון חברה אמון על התווית מדיניות התאגיד ופיקוח על ביצועי הנהלה. כיום, הרכב הדירקטוריונים בחברות במשק הישראלי מתאפיין במספר מוגבל של דירקטורים, שמכהנים לרוב במספר דירקטוריונים במקביל. על אף חובות הזהירות והנאמנות שחלות על מי שמכהן כדירקטור, מעצם גודלו הקטן של המשק וריכוזיות הפעילות העסקית בו, חשופים דירקטורים המכהנים במספר תאגידים ריאליים ופיננסיים לניגודי עניינים פוטנציאליים לא מבוטלים. הפוטנציאל להיווצרות ניגודי עניינים אלה גדל לאין שיעור כאשר מי שמכהן כדירקטור בתאגיד ריאלי, מכהן במקביל בגוף פיננסי שמממן את פעילות התאגיד הריאלי, את מתחריו הקיימים או הפוטנציאליים, את ספקיו ואת לקוחותיו.

• האם כל מי שמחזיק בגוף ריאלי ובגוף פיננסי יידרש להפרדה?

לא. יהיו תנאי סף, רק מי שיעבור את תנאי הסף של פדיון מכירות ו/או מאזן יוגדר כגוף ריאלי משמעותי ורק מי שיעבור את תנאי הסף של ניהול נכסים יוגדר בגוף פיננסי משמעותי. רק בעל שליטה בגוף שיוגדר פיננסי משמעותי שיש לו גם עסקים ריאליים משמעותיים יידרש למכור את אחת מאחזקותיו.

• מהו מבנה פירמידאלי?

שרשרת חברות, או אוסף של כמה שרשראות, אשר בראשן עומד בעל שליטה משותף. כל חברה בשרשרת שולטת בחברה שמתחתיה, אך אינה מחזיקה ב-100% מההון שבה. בעל השליטה שולט, במישרין, רק בחברה שבראש השרשרת, אך בעקיפין בשרשרת כולה למרות שייתכנו מצבים בהם הוא מחזיק רק אחוזים בודדים מהחברות שבתחתית הפירמידה.

• מה היא חברת פער?

חברת פער היא חברה בה קיים פער גדול בין הזכויות ההוניות של בעל השליטה לבין הזכויות שלו בהצבעה. בנוסף קיים מנגנון "ביצור" שאינו מאפשר השתלטות על החברה בניגוד לרצונו של בעל השליטה.

• האם הוועדה ממליצה לפרק את הפירמידות במשק?

הוועדה בחנה את מבנה המשק הישראלי והשוותה אותו למשקים דומים בעולם. הוועדה התרשמה שהיקף השימוש במבנה פירמידאלי גבוה בישראל בצורה שיש בה אפשרות גם להשפיע בתנאים קיצוניים על יציבותו. עם זאת, אין הוועדה סבורה כי הפירמידות "רעות" מעיקרן ולכן היא לא ממליצה לפרק אותן אלא לפקח על פעילותן בין בכלים רגולטורים ובין על ידי הענקת כוח לבעלי מניות מקרב הציבור שמשקיעים בחברות הציבוריות בפירמידות. הכלים המוצעים ע"י הוועדה יאפשרו למנגנוני השוק להבחין בין מקרים בהם המבנה הפירמידאלי מייצר ערך למשקיעים לבין מקרים בהם הוא אינו יעיל כלכלית. במקרים אלו יוכלו המשקיעים להחליט, תחת תנאים מסוימים, שהם אינם מעוניינים להישאר במבנה פירמידאלי ואז הפירמידה תיאלץ לשנות את צורתה או להתפרק.

• מה נקבע בנושא שכר הבכירים?

וועדת נאמן הגישה את המלצותיה בנוגע לשכר הבכירים. הוועדה להגברת התחרותיות במשק ממליצה לממשלה לאמץ מנגנון מיוחד לאשור שכר בכירים בחברות פער שהוצע על ידי ועדת נאמן. המנגנון דורש אישור של בעלי מניות המיעוט לאופן תגמול הבכירים על מנת להבטיח שהמנהלים לא יתוגמלו מעבר לשווי הכלכלי שהם מייצרים לכלל בעלי המניות.

• מי יחליט על אופן הקצאת נכסי ציבור?

הוועדה לא דנה במדיניות הקצאת נכסי המדינה ("הפרטה"), סמכות זאת נמצאת אך ורק בידי הממשלה. הוועדה ממליצה לממשלה שבמקרים בהם יוחלט להקצות תשתיות מדינה חשובות (מים, אנרגיה, תקשורת, תחבורה, בריאות ומשאבי טבע) לגופים פרטיים ייבחנו שיקולים שימנעו מצב שתשתיות מדינה עוברות לידי מעטים, וכי התהליך יותנה באישור ועדה מיוחדת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת