בג"ץ מעכב את חוק הגבלת שכר בכירים

בית המשפט העליון הוציא צו ביניים נגד החוק שמגביל את שכר הבכירים, מחשש לטלטלה בגופים הבנקאיים. כמו כן, הוחלט כי תוארך התקופה בה בכירי יוכלו להודיע על התפטרותם ועדיין ליהנות מתנאי הפרישה הקיימים כולל פיצויים ופנסיה

החלטה דרמטית של בית המשפט העליון (פלאש 90 - יוסי זמיר)

הגבלת שכר הבכירים מעוכבת זמנית: בית המשפט העליון הורה על צו ביניים נגד החוק, במענה לעתירה של איגוד הבנקים בישראל. בעקבות ההחלטה, תוארך התקופה בה בכירים בבנקים יוכלו להתפטר ועדיין לקבל את מלוא זכויות הפרישה המוגדלות. "קריאת החוק נושא העתירה על-פניו, אינה מאפשרת לעובדים לכלכל את צעדיהם נכון להיום", קבע השופט יורם דנציגר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

לפי החוק להגבלת שכר הבכירים בחברות הפיננסיות, שאושר בחודש מרס בקריאה שלישית, בעלי השכר הגבוה ביותר בחברות הפיננסיות ישתכרו עד פי 44 מבעלי השכר הנמוך ביותר מבין עובדי החברה. בנוסף, החברה תשלם מס מוגדל כבר מהשקל הראשון המשולם לאותו עובד בכיר.

אם בעלי השכר הנמוך ביותר בחברה מרוויחים שכר מינימום, המשכורת השנתית המקסימלית בחברה תהיה 2.5 מיליון שקלים. בכירי החברות הפיננסיות יוכלו להרוויח יותר גם לאחר אישור החוק, אם השכר הנמוך ביותר בחברה עליה חל החוק יהיה גבוה משכר המינימום כיום - 4,500 שקלים לחודש.

השופט יורם דנציגר (אורי לנז / פלאש 90)

השופט קבע היום בהתייחסו לחוק כי "עובדים בתאגידים בנקאיים ונושאי משרה בכירה בתאגידים אלה שיודיעו על התפטרות מעבודתם בתאגידים בתוך 45 ימים ממועד ההכרעה בעתירה או ביטול צו הביניים, לא יאבדו את זכאותם הנוכחית לקבל את מלוא הזכויות שהיו מגיעות להם בגין סיום יחסי עובד-מעביד או סיום כהונתם, אילו הסתיימו יחסים אלו במועד הגשת בקשה זו".

השופט נימק את החלטתו באי-ודאות ועמימות סביב כוונת המחוקק "במספר נקודות משמעותיות בחוק". דנציגר ציין כי עובדים במערכת הבנקאית כבר עזבו את עבודתם, "ואחרים שוקלים להתפטר מהתאגידים בהם הם עובדים מזה עשרות שנים".

יחימוביץ' הבטיחה: "החוק ייכנס לתוקף" (Miriam Alster/FLASH90)

"לאחר התלבטות, אני נעתר לבקשה - אין מנוס ממתן צו הביניים בנקודת הזמן הנוכחית", סיכם. "החשש מפני התפטרות הוא ממשי, ומובע גם על-ידי אנשי המקצוע בשירות המדינה, בראשם המפקחת על הבנקים. במצב דברים זה, וכאשר צו הביניים המבוקש הוא צר ומצומצם ביותר, נוטה הכף בעיניי לטובת 'הקפאת המצב'". השופט הסביר כי החוק מעלה שאלות תקדימיות שאינן מוכרות בעולם.

על בקשת המדינה לדחות את העתירה כתב השופט: "היעתרות לטענות אלה כמוה כמתן הוראה דה-פקטו לתאגידים הפיננסיים לפתוח חוזים והסכמי שכר, כאשר העובדים עצמם כלל לא ביקשו זאת, וכאשר הדבר עלול להציב את התאגידים בסיכון ממשי אם וכאשר תוגשנה הודעות התפטרות בפרק זמן קצר, באופן שלא יותיר די זמן להתארגן ולאייש מחדש את עמדות המפתח בשדרות הניהוליות. מהלך זה עלול להיות בעל השלכות דרמטיות ופוגעניות הרבה יותר מאשר מתן צו ביניים במתכונת המצומצמת שהתבקשה". 

יוזמת החוק, ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני, הגיבה לפסיקה: "כמו תמיד אני מכבדת את החלטת בית המשפט, אך יש לציין כי ההחלטה אינה משנה כלל את המצב הקיים. אי הבהירות לכאורה תובהר שוב, והחוק ייכנס לתוקף באוקטובר כמתוכנן וכפי שקבע בג"ץ. בכירים שיתפטרו יוכלו לשמור על זכויותיהם הצבורות עד לתחולת החוק, איש לא חשב מלכתחילה אחרת, וזוהי לשון החוק ממילא. קומץ בכירים עשירים, באמצעות סוללת פרקליטיהם הממומנת על ידי הציבור, פשוט מטרידים כל ערכאה וכל גורם אפשריים כדי שאלה יאמרו את המובן מאליו. כוונתם האמיתית היא לפתוח מחדש את הדיון בחוק כדי שיוכלו לשוב ולהשתכר שכר חזירי ופרוע".