דוח מכון אדוה: ההכנסות עלו, רק המנהלים התעשרו

הפריון עלה? ככל הנראה לא הרגשתם את זה בכיס: דוח חדש חושף כיצד התחזקות המשק בשנים האחרונות לא הובילה לעליית שכר העצמאים והשכירים. החוקרים מזהירים: העובדים עלולים להוליד דור שני לעבודה בשכר נמוך. כל הנתונים המדאיגים

אילוסטרציה (רויטרס)

למרות שההכנסות ופריון העבודה עלו, חלקם של העובדים ירד והכנסותיהם לא עלו - כך עולה מהדוח השנתי של מרכז אדוה שפורסם הלילה (בין שבת לראשון). מהמחקר עולה כי בעשורים האחרונים הפריון של המעסיקים גדל, אך של העובדים לא. החוקרים מזהירים כי המגמה עלולה להוביל לדור נוסף של עובדים בעלי השכלה מינימלית ובשכר נמוך. הממצאים המדאיגים רוכזו בפרסום, ששמו "עובדים, מעסיקים וחלוקת עוגת ההכנסה הלאומית 2015". על פי נתוני ביטוח לאומי המצוטטים בדוח, כ-40% מהשכירים קיבלו ב-2013 שכר בגובה של 4,854 שקלים לכל היותר - חצי מהשכר הממוצע.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

"פריון העבודה בישראל הוא מן הנמוכים בארצות ארגון ה-OECD", קבעו במרכז אדוה - וציינו כי הגורם המרכזי לכך הוא לא עלויות הביטחון או הוותק המועט של העובדים, אלא "המדיניות העקבית של סיוע למעסיקים באמצעות הוזלת עלות העבודה".

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

החוקרים - ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, עו"ד נוגה דגן-בוזגלו ורתם זלינגר - הסבירו כי מדובר במדיניות שקיימת לפחות 30 שנים, מאז התכנית לייצוב המשק ב-1985. "זה סיפור 'הצלחה' - עלות העבודה אכן הוזלה, אלא שזה בא על חשבונו של המשק כולו", קבעו.

(חדשות 2)

"השקעה מעטה בעובדים"

אחת התוצאות של מדיניות זו היא ההיקף העצום של מקבלי השכר הנמוך - עד שני-שלישים מהשכר החציוני. ישראל היא בין המדינות המובילות ב-OECD בשיעור מקבלי השכר הנמוך, ולדעת מחברי המחקר מדובר ב"שיקוף של השקעה מעטה בעובדות ובעובדים - בהכשרה מקצועית, בתנאי העסקה, במיכון, ומכאן פריון נמוך".

המגמה מדאיגה עוד יותר בקרב הנשים, שאמנם משתתפות יותר בשוק העבודה אבל 36% מהן קיבלו שכר נמוך - בין השאר מכיוון שהועסקו לעיתים בתפקידים שמצריכים השכלה או הכשרה מקצועית.

(נתי שוחט, פלאש 90)

"עובדים בשכר נמוך מתקשים להשקיע בחינוך ילדיהם"

גורם נוסף לירידה בפריון העובדים הוא השיעור הגבוה של העובדים הזרים, שמועסקים בשכר נמוך ובתנאים ירודים: החוקרים ציינו כי העובדים הזרים מהווים במקרים רבים תחליף זול להתקדמות טכנולוגית שתאפשר פריון גבוה יותר.

"בסיכומו של דבר, בעשורים האחרונים קטן חלקם של העובדים, שכירים ועצמאים כאחד, בעוגת ההכנסה הלאומית", ציינו החוקרים בעקבות ממצאי הדוח. לדבריהם, בשנת 2015 חלקם של העובדים עמד על 57% - השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2000, אז הוא הוערך בכ-65%.

הנשים עדיין מרוויחות פחות (חדשות 2)

"זהו תהליך שהתרחש במרבית הארצות החברות ב-OECD אך אין בכך כדי לנחם, שכן הנסיבות שביסוד התהליך שונות במידה מסוימת מארץ לארץ וההתמודדות עם התוצאות היא במידה רבה משימה של כל ארץ בנפרד", הסבירו.

במרכז אדוה הסבירו כי עובדים "זולים" אינם יכולים להשקיע בהשכלה של ילדיהם - בכך "מבטיחים פריון נמוך, ואולי אף נמוך עוד יותר, גם בדור הבא". לדברי החוקרים, העובדה שמשקי הבית נדרשים לממן חלק גדול מהשירותים החברתיים מקשה עוד יותר על שיפור ההשכלה והיכולות של הדור הבא.

(שטרסטוק)

"הגיע הזמן לשנות כיוון למדיניות שכר נדיבה"

אחד הנתונים המוכיחים את הפער הוא רמת ההכנסה הממוצעת למאיון העליון, שגדלה בין 2007 ל-2015 מ-130 אלף שקלים ל-139 אלף שקלים - זאת בעוד השכר במשק כמעט לא השתנה. הכנסות המאיון העליון היוו 13% מההכנסות של כל הנישומים (החייבים במס) בישראל. 

למעשה, ההכנסה והפריון גדלו בעיקר אצל המנהלים הבכירים: מנהלי תאגידי "תל אביב 100" תוגמלו בממוצע ב-5.1 מיליון שקלים בשנה, פי 44 מהשכר הממוצע (9,592 שקלים) ופי 91 משכר המינימום (4,650 שקלים). עוד גילו החוקרים כי גובה התגמול לאותם מנהלים זינק מ-2014 ל-2015.

"קטן חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה" (חדשות 2)

"עם תום שלושה עשורים של הוזלת עלות העבודה, הגיע הזמן לשנות כיוון", סיכמו החוקרים. לדבריהם, העלאת הפריון מחייבת מעבר ל"מדיניות שכר נדיבה ושוויונית יותר". כמו כן קוראים החוקרים להגדיל את חלקה של המדינה במימון השירותים החברתיים וגם להגדיל השקעה בהשכלה והכשרה מקצועית. "העלאה של פריון העבודה בישראל כרוכה בהגדלת ההשקעה בכלכלה הריאלית (במקום, למשל, בפיננסים) ובהשגת הסדר מדיני אזורי", הסבירו.