דרמה: בג"ץ הכריע – מתווה הגז בוטל‎‎‏

הרכב של חמישה שופטים קיבל את העתירות נגד מתווה הגז והחליט לפסול אותו בשל פסקת היציבות: "נקבעה בחוסר סמכות ודינה בטלות". למדינה ניתנה ארכה של שנה להסדיר את הנושא או שהמתווה יבוטל לחלוטין

דרמה: בג"ץ ביטל את מתווה הגז (פלאש 90 משה שי)

דרמה בבית המשפט העליון בירושלים ומכה לראש הממשלה נתניהו: הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ החליט הערב (ראשון) לקבל את העתירות שהוגשו נגד מתווה הגז וקבע כי יש לעגן את פסקת היציבות בחקיקה. למדינה ניתנה שנה להסדיר את הנושא ואם לא תצליח בתוך שנה - המתווה יבוטל סופית. עם זאת, השופטים קבעו כי הפעלת סעיף 52, שאיפשר לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים, נעשתה בסמכות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - כנסו לחדשות 2 בפייסבוק

על פי פסקת היציבות, המדינה מתחייבת לא לשנות נושאים מהותיים במשק הגז במשך 10 שנים, בין היתר בתחומי המיסוי ייצוא הגז והבעלות על המאגרים. בכך למעשה קושרת הממשלה את רגליה וידיה של הממשלות הבאות.

"פסקת היציבות נקבעה בחוסר סמכות ודינה בטלות", נימק השופט אליקים רובינשטיין את החלטתו. "הממשלה חרגה מגדרי סמכותה כאשר ביקשה - גם אם ברצון טוב - לערוך בעצמה אסדרה (רגולציה) של סוגיה רב מערכתית רגישה, חשובה ובעלת השלכות אדירות שלא על דרך חקיקה".

"כאשר מוקנית לרשות סמכות בחוק, הסמכות מקימה בצידה חובת הפעלת שיקול הדעת; ובפשטות - אין בסמכותה של הממשלה להחליט שלא להחליט ושלא לפעול", הוסיף. "הדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בנושא המצוי במחלוקת פוליטית של ממש, וכאשר הרשות המבצעת מבקשת לכבול את שיקול דעתה של ממשיכתה, אשר ייתכן שהרכבה והאידיאולוגיה שבה היא מחזיקה, יהיו שונים משל זו הנוכחית".

דעת המיעוט: "אין כבילת שיקול הדעת של הממשלה"

מנגד, השופט נועם סולברג היה בדעת מיעוט וסבר כי לממשלה יש סמכות להחליט גם על פסקת היציבות. "אין בפסקת היציבות משום כבילה מוחלטת של שיקול הדעת של הממשלה", כתב בפסק בדין. "כבילת שיקול הדעת היא פועל יוצא הכרחי מעצם קיומם של חוזים מנהליים והבטחות מנהליות, והאיזון בא לידי ביטוי בהלכת ההשתחררות ובאפשרות לסגת מהבטחה מנהלית".

"כך נותר לממשלה מרחב מסוים של שיקול דעת במבט צופה פני עתיד, ומכל מקום, פסקת היציבות המעוגנת בהחלטת הממשלה, גמישה יותר מאשר בעיגונה בחקיקה. לממשלה נתונה הסמכות ובידיה הכלים המקצועיים להחליט על המתווה המיטבי לניצול משאב הגז".

משמעות החלטת השופטים היא גניזתו הסופית של מתווה הגז או לפחות דחיית יישומו במספר חודשים. כיום אין רוב בכנסת להעביר את המתווה בחקיקה. שני חברי קואליציה נמצאים במצב של ניגוד עניינים ולפיכך לא יכולים לקחת חלק בהצבעה: שר הבינוי והשיכון יואב גלנט פרש לפני כשנה וחצי מתפקידו כמנכ"ל חברת קידוחים "נמקס אויל אנד גז" ומחזיק באופציות למניות במאגרי הגז "תנין" ו"כריש"; ושר הרווחה חיים כץ מקורב לאיש העסקים קובי מימון, מבעלי השליטה בישראמקו המחזיקה ב-29% מהזכויות במאגר "תמר".

נתניהו: "עיכוב יוביל לתוצאות חמורות"

לפני כחודש וחצי התייצב נתניהו בצעד חריג בדיון בבג"ץ וניסה לשכנע את השופטים לאשר את ההסכם שהשיגה הממשלה מול חברות הגז. "ביקשתי להופיע בשל החשיבות העצומה של פיתוח מאגרי הגז", אמר נתניהו לשופטים. "זו נקודת זמן קריטית בסיכונים ובסיכויים, אנחנו בדקה ה-90 מבחינת היכולת לממש את פוטנציאל הגז. כל עיכוב או חזרה לאחור יביאו לתוצאות חמורות, אני מופיע כאן כראש ממשלה וגם כשר הכלכלה שהפעיל את הסמכות בחוק ההגבלים העסקיים".

"אינני משפטן אך נמסר לי שהצד המשפטי נידון בהרחבה", המשיך נתניהו. "בקשתי התקדימית נועדה להמחיש את החשיבות האדירה להמשך מהיר וחלק של המתווה. זה חשוב לכלכלה, לביטחון האנרגטי ולביטחון במזרח הים התיכון. למתווה אין חלופה ריאילית. כל עיכוב יביא לקריסת המתווה ונזק חמור ארוך טווח".

נגד המתווה הוגשו חמש עתירות. בין העותרות: התנועה לאיכות השלטון, המחנה הציוני ומרצ. העותרים טוענים כי ההחלטה לאשר את המתווה התקבלה ללא סמכות, והיא אינה סבירה ואינה מידתית, בעיקר ככל שמדובר על הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים.