זה מה שקרה לכסף שלכם בעשור וחצי: השכר עלה - וגם ההוצאות על הדיור

מה השתנה בכיס של כל ישראלי במשך עשור וחצי? נתונים שמפרסמת הממשלה לראשונה חושפים שהפערים בתחום הדיור רק מתגברים - וגם החוב של הישראלים תפח. ובאיזו עיר התושבים הכי מרוצים? כל הפרטים

קרוב לשליש מההכנסה להוצאות דיור. ארכיון (חדשות 2)

במשך יותר מעשור השכר הממוצע עלה בכ-2,500 שקלים - שעברו ברובם למימון הדיור המתייקר: תחושת הייאוש הציבורית ממחירי הדיור מקבלת היום (רביעי) "חיזוק" מדוח מיוחד שפרסמה הממשלה. הנתון המדאיג נכלל במסמך ראשון מסוגו בשם "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי" - מחקר מקיף שנערך על ידי כ-200 מומחים ובשיתוף פעולה עם ה-OECD. הדוח משווה בין המצב הקיים כיום לבין תחילת שנות ה-2000: מהנתונים שנאספו על ידי משרדי הממשלה וגופים נוספים עולה כי כיום כל משק בית שלישי מוציא יותר מ-30% מההכנסה נטו על מנת לשכור או לקנות דירה.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

על פי נתוני הדוח, שבוצע בהנחיית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 33% ממשקי הבית בישראל הוציאו 30% או יותר מההכנסה נטו על דיור. בקרב העשירון התחתון המצב חריף עוד יותר – 50% מההכנסה של האזרחים שמשתכרים פחות הולכת למימון עלויות הדיור. אצל העשירון העליון רק 15% מההכנסה מיועדת לדיור. במילים פשוטות - הפערים בתחום הדיור מתרחבים, והעניים (או אלו שמשתכרים באזור שכר המינימום) נאלצים להקדיש יותר משכרם לטובת קורת גג.

וממה מתים יותר בארץ: מטרור או מרצח? ומה גורם לישראלים להיות מרוצים?

המחקר המקיף מציג עלייה בשכר החציוני במשך כעשור וחצי - עלייה של כ-2,500 שקלים בממוצע עבור משקי הבית, מ-12,840 שקלים ב-2002 ל-15,287 שקלים ב-2013. הנתון אמנם נשמע מעודד, אך למעשה חלק גדול מאותה עלייה הועבר למטרות דיור: "במשך השנים חלה עלייה בשיעור משקי הבית המוציאים מעל 30% הוצאות על דיור".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

השינויים בעלויות הדיור

באיזו עיר גדולה בארץ התושבים הכי מרוצים?

מדובר במגמה שהחלה בתחילת שנות האלפיים: היא נבלמה בין השנים 2006-2007, והירידה בנתח ההכנסה שמיועד לדיור נמשכה עד ל-2011. בחמש השנים האחרונות, כפי שהרגשנו כולנו, מחירי הדיור עלו - וגם ההוצאה של משקי הבית עבור הדיור שבה לזנק.

לא רק ההוצאה על מחירי הדיור עלתה: גם הצריכה של כל ישראלי עלתה כתוצאה מהתוספת לשכר. ב-2014 הצריכה האינדיבידואלית (במחירים שוטפים) עמדה על כ-89,500 שקלים לנפש, לעומת 55,200 שקלים בשנת 2000. מדובר בעלייה של 121% במשך כעשור וחצי.

העלייה במשכורת כמובן לא הספיקה לזינוק החד בצריכה, והחוב של משקי הבית - אוברדרפט, הלוואות וכו' - עלה במהלך השנים: ב-2001 הוא עמד על 43% מהתמ"ג ונכון ל-2013 מדובר על כ-47% מהתמ"ג של ישראל.

רמת גן באובך. מרוצים פה (חדשות 2)

צפיפות הדיור ירדה: פחות נפשות בחדר

החוב התופח לא השפיע, כך מתברר על מצב רוחם של הישראלים: בעוד ב-2002 רק 48% מהם היו מרוצים מהמצב הכלכלי, ב-2010 61% מהישראלים היו שמחים בחלקם. הנתון המעודכן ביותר - משנת 2013 - עומד על 53%, כלומר הציבור יותר מרוצה כיום ממצבו הכלכלי מאשר מתחילת העשור הקודם.

הדוח מציג מספר נתונים נוספים על השינויים בדיור בישראל: בין היתר ירדה צפיפות הדיור (מ-0.98 נפשות בחדר ל-0.89) ועלתה שביעות הרצון של הישראלים. התושבים הכי מרוצים מבין הערים הגדולות, כך מתברר, הם ברמת גן (93%), בראשון לציון (89%) ובתל אביב (88%). שביעות הרצון הנמוכה ביותר: ירושלים (75%) ואשקלון (80%).

הישראלים מרוצים לא רק ממקום המגורים: על פי הדוח, חלה עלייה במשך כעשור וחצי בשביעות הרצון ממקום העבודה - מ-81.4% ל-87.6%. הנשים היהודיות הכי מרוצות מתעסוקתן, בעוד הגברים הערבים הכי פחות מרוצים. נתון מדאיג נוסף בסקר הוא התרחבות פערי התעסוקה בין היהודים לערבים: בתחילת העשור הקודם ההפרש בשיעור התעסוקה היה 14.4% וב-2014 הנתון עמד על 21.6%.