כך מטרפדת המדינה את יישוב הגליל

שר האוצר כחלון הצהיר שהמדינה אינה מספסרת בקרקעותיה, אך בפועל המגרשים לבנייה בגליל הולכים ומתייקרים במאות אחוזים. רק בשבוע האחרון נמכרה קרקע בקיבוץ חולתה בשווי של 390 אלף שקלים במקום ב-215 מלפני שנתיים

חרף הצהרותיה החוזרות של הממשלה על חשיבות יישוב הפריפריה, נוקטת המדינה מדיניות הפוכה ומייקרת את קרקעותיה בגליל במאות אחוזים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

רוב הקרקע המיועדת לבנייה בגליל העליון מוערכת בשווי של אפס שקלים, זאת בשל קרבת היישובים השוכנים בו לגבול. היעדר התשתיות ומיעוט מקומות התעסוקה באזור הביאו לאורך השנים לכך שגם ביישובים היותר רחוקים מהגדר ערך הקרקע נותר נמוך יחסית.

בפעם האחרונה שבה רשות מקרקעי ישראל מכרה קרקע לבנייה בקיבוץ איילת השחר שבצפון, לפני 7 שנים, מחירו של כל מגרש עמד על 64 אלף שקלים. רק השבוע דרשו על אותם המגרשים בדיוק סכומים של יותר מ-335 אלף שקלים למגרש בודד. מדובר בזינוק דרמטי של 522 אחוזים, שאינו כולל עדיין את רווחי המדינה ממסים נוספים.

ההצהרה והסתירה

גם בקיבוץ חולתה הסמוך נרשם זינוק של יותר מ-80% בשווי הקרקע, שנמכרת היום ב-390 אלף שקלים למגרש במקום 215 אלף שקלים עד לפני שנתיים. הנתונים האלה משקפים את המגמה שהולכת ומתגברת בשנים האחרונות, ועומדת בסתירה גמורה להצהרתו של שר האוצר משה כחלון הבוקר (שלישי) על כך שמאז כניסתו לתפקיד נעצרה הספסרות שביצעה רשות מקרקעי ישראל באדמות.

בשנה שעברה פרסמנו כי בקרית שמונה, שנחשבת לעיר הגדולה באצבע הגליל, נבנים בכל שנה פחות מעשרה בתים חדשים. כעת לאחר קיפאון של 20 שנה שוחרר, שטח לבנייה ושכונת יובלים יצאה לדרך. דירות באחד הבניינים בשכונה החדשה משווקות במחיר אטרקטיבי למדי שנע בין 650-800 אלף שקלים, אך קרקע לבניית בית פרטי שאמורה להתחרות בהגירה מהעיר לקיבוצים באזור ובכלל למרכז הארץ תעלה כ-320 אלף שקלים.

מכאן מסתמן כי למרות הצהרות המדינה על כוונתה לפעול להבאת אוכלוסייה לפריפריה, סדר העדיפויות שלה מתנהל עדיין על פי הגדלת הרווח מקרקעות המדינה.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מבדיקה שערכנו עולה כי פער השווי נובע ממאפייניהם השונים של הנכסים כדוגמת מיקומם השונה, זכויות הבנייה וסוג הנכס".