בנקים בישראל על הכוונת של הרשויות בארה"ב

במסגרת הסכמי חנינה חושפים עשרות בנקים שוויצריים כיצד סייעו ליחידים ולמוסדות להסתיר נכסים מרשויות המס בארה"ב. החשיפה עלולה להוביל לצעדים מצד רשויות המס האמריקניות נגד בנקים בסינגפור ובישראל

הבנק הפדרלי בארה"ב, ארכיון (רויטרס)

41 בנקים שוויצריים, שהיוו בעבר מעוזים של חשאיות, חתמו השנה על הסכמי חנינה עם משרד המשפטים של ארה"ב, שבמסגרתם הם חושפים את הטריקים המשמשים אותם לסייע ללקוחותיהם להחביא את נכסיהם, ומסגירים בנקאים ומתווכים שסייעו בכך ומפרטים את זרימת הכסף הבלתי ממוסה. על פי ההערכות, ההסכמים עלולים להוביל לצעדים של רשויות המס נגד בנקים בסינגפור וגם בישראל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

שטף המידע מספק כעת לחוקרים האמריקאים בסיס לבניית תביעות נגד יחידים וגופים במדינות נוספות - כך לדברי קרוליין קיראולו, תובעת המס הראשית במשרד המשפטים. בקצב של פעם-פעמיים בשבוע פועלים הבנקים השוויצריים לחשוף כיצד סייעו לאמריקנים עשירים לרמות את רשויות המס. בין המטרות הפוטנציאליות מוסדות פיננסיים בסינגפור ובישראל, כך לדברי עורכי דין ותובעים.

"הכסף יוצא משוויץ למגוון תחומי שיפוט", אומרת קיראולו. "אנו מבצעים מעקב אחריו". לפי עורכי דין המייצגים בנקים, 40 בנקים נוספים צפויים להגיע השנה להסכמים ללא הגשת תביעות. הדבר יאפשר לחוקרים לפנות לבנקים במדינות אחרות.

לדברי קיראולו, "סינגפור היא אחד מתחומי השיפוט שאותם אנו מחפשים". יחידת הבנקאות הפרטית של סוסיטה ז'נרל הודתה במסגרת הסכם החנינה כי העבירה נכסים של לקוחות אמריקאים ל"חשבונות של תאגידים ושל יחידים בבנקים אחרים בשוויץ, בהונג קונג, בישראל, בלבנון, בליכטנשטיין ובקפריסין". 

הבנקים הישראליים זוכים לתשומת לב מיוחדת ממשרד המשפטים האמריקאי: ג'יימס מ. קול, שכיהן כסגן התובע הכללי, צוטט בשנה שעברה בדברו על "חקירה נרחבת שמתנהלת" בחשבונות בנקים חבויים בישראל. בנק לאומי הסכים לשלם 400 מיליון דולר כדי לסגור את החקירה נגדו.