בעלי עסקים בת"א רגע לפני העבודות: סוגרים, משתנים ומקווים לשרוד

"אנשים מפסידים את החיים שלהם כאן", אמר מי שבחרו לסגור את העסק עם תחילת העבודות על הרכבת הקלה. "חשבו שלאור המצב אנחנו נסגור, אבל אנחנו לא נשברים", הבהיר מי שהחליט להילחם בימים הקשים שעוד יגיעו. ויש מי שמנסים להתאים את עצמם

מסעדת "אבא גיל" ברחוב יהודה הלוי בתל אביב נותרה שוממה. המקום שהיה הומה אדם רוב שעות היום, נסגר ביום אחד. על הרצפה ארגזים של צלחות, ציוד מטבח ושאריות של חומרי גלם. גיל מעוז, בעל המקום, יושב לבדו ליד הקופה שכבר לא רושמת ושולח פקס בקשה לניתוק קו הטלפון. עבודות הרכבת הקלה שיתחילו הערב (ראשון) כבר שינו את חייו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"זה הזמן לצמצם נזקים", הוא אומר. "כשנודע לי על תחילת העבודות, שוויה של המסעדה ירד ממאות אלפי שקלים לאפס". מעוז מסביר כי האפשרויות שעמדו בפניו היו לסגור את העסק או להפסיד כסף רב כל חודש. "עסקי האוכל עובדים על רווחיות נמוכה מאוד", הוא מסביר. "אני מפעיל כאן 12 עובדים, וירידה בכמות הלקוחות משמעותה הפסדים גדולים מאוד".

המסעדה המשגשגת פעלה במקום כעשור והביאה לתל אביב את בשורת האוכל האורגני. מעוז, כמו אחרים, ידע לאורך השנים כי מתישהו יחלו העבודות, אבל כשהחליטו, הוא אומר, הכל נעשה במחטף ובאישון לילה.

"היה נכון לתת לנו התרעה קצת יותר רצינית מראש", הוא טוען. "התרעה של שנה או שנתיים לפני תחילת העבודות הייתה יכולה לשנות את התמונה כולה. יש אנשים שהקימו כאן עסקים רק בחודשים האחרונים. אין לי ספק שהם לא ידעו מה צפוי להתחיל כאן, כי אף אדם שפוי לא היה שם את כל כספו על עסק אם היה יודע שתוך מספר חודשים הרחוב כולו יהפוך לאתר בנייה".

"אנשים מפסידים את החיים". מעוז (עזרי עמרם)

מעוז התייחס גם לפיצויים לבעלי העסקים באזור הבנייה. "פיצוי שמגובה בהערכות שמאי יכול היה למנוע מעסקים להתמוטט", הסביר. "לא ייתכן שאין שום קרן פיצויים, אנשים מפסידים את החיים שלהם כאן". מעוז מתכוון לסגור את המסעדה ולנסוע לחופשה משפחתית ארוכה במזרח הרחוק, שם יחשב את צעדיו לעתיד.

כמה חנויות הלאה, לכיוון רחוב אלנבי, עומדת הפרפומריה של חזי גבאי, שנמצאת שם יותר מ-30 שנה ומתכוונת להישאר במקומה. גבאי תולה שלט ללקוחותיו שמסביר כי הוא נשאר פתוח. "הרבה חשבו שלאור המצב אנחנו נסגור, אבל אנחנו לא נשברים", הוא מבהיר. "אנשים צריכים דברי קוסמטיקה והיגיינה. אנחנו פתוחים כאן עשרות שנים והלקוחות מכירים אותנו. הרבה שאלו וחששו שגם אנחנו נלך, אז אני אומר להם שעל אף הקושי אנחנו נשארים כאן".

גם גבאי טוען כי על המדינה לדאוג לפיצוי. "לא דאגו לנו לכלום", הוא מאשים. "עומדים לבנות לי כאן חומה של שלושה מטרים מול הכניסה. מילא הלקוחות, אבל אני גם לא יודע איך יגיעו לכאן הספקים והסחורות".

"הם גומרים אותנו, מחסלים את בעלי העסקים הקטנים", אומרת מירית הרצפלד, המחזיקה בדירה ועסק ברחוב. "אחר כך החברים העשירים שלהם יבואו ויקטפו את הנכסים בכלום כסף". החנות של הרצפלד אכלסה בחור צעיר שהפעיל שם סנדוויצ'יה, אותה סגר לפני כמה ימים וחזר לבית הוריו עם חוב של יותר ממאה אלף שקלים.

מעל בית העסק מחזיקה הרצפלד גם דירה השייכת לה ולכמה מבני משפחתה. "השוכרים חתכו באמצע החוזה ושכר הדירה נחתך בחצי", היא מסבירה. "אני מעכשיו משלמת ארנונה על עסק ודירה שהולכים לעמוד ריקים במשך שנים. לא מאפשרים לאנשים לשרוד".

"השוכרים חתכו באמצע". הרצפלד (עזרי עמרם)

בעל פיצוציה סמוכה מבין שייתכן שגם הוא יצטרך לסגור בקרוב. "אני מתבסס על לקוחות שעוצרים עם האוטו לרגע, קונים משהו והולכים", הוא אומר. "זה כבר לא יקרה, מאיפה יגיעו אליי אנשים? אני כבר התחלתי לחפש עורך דין, אני הולך לתבוע אותם שחבל על הזמן".

ויש גם כאלה שלא ויתרו, שהולכים במלוא הכוח לנסות ולצלוח את השנים הקשות. ירון שוב, הבעלים של "גודמן", סנדוויצ'יה מצליחה ביהודה הלוי, יודע מה צפוי לו בתקופה הקרובה ולא נותר שאנן. "החלטתי שאני משנה קונספט, מתמקד בהזמנות ומשלוחים", הוא אומר. "אני מתכוון לעשות הסבה של ממש לקייטרינג לקראת החגים. המצב הנתון הוא לא פשוט, אבל יודעים כיצד להתמודד איתו ומנסים להתאים את עצמנו למצב".

החנות "אלטר מזוודות" היא אולי הוותיקה באזור, זקנת השבט. היא קיימת מאז 1958. במדינת ישראל אין רגע דל, ובעבור בעלי העסקים הקטנים מלחמת ההישרדות היא תמידית. אהרון אלטר, בעל בית העסק, מתכוון לצלוח גם את המשוכה הזו.

"אני בטוח שהנבואה היא מוגזמת, ההתמודדות האמיתית תהיה בזמן אמת", הוא אומר בעודו מסתכל בגאווה על תמונותיהם של הוריו, מייסדי החנות. "גם כשהתחנה המרכזית עברה מכאן, אמרו שנקרוס", הוא נזכר. "תחילה הייתה ירידה מסוימת, אבל אחרי זה העבודה חזרה. אני באמת לא יודע מה יהיה, אבל אני מתכוון להיות יותר אטרקטיבי במחירים, במבצעים והנחות. אני הולך לשכנע אנשים להמשיך ולקנות אצלי כפי שעשו עשרות שנים."

הלילה יכנסו הדחפורים לאתר העבודה של מתחם תחנת אלנבי. אחד הצירים העמוסים בעיר ייחסם  והרחובות יהודה הלוי ומקווה ישראל ישתנו ללא היכר. אתר הבנייה יגודר בחומה בגובה של כשלושה מטרים שתנסה למנוע מעט מטרדת העבודות. בחלק מהמקרים, בעלי העסקים דואגים מכך שהחומה תותיר מדרכה צרה שלא תאפשר תנועה של לקוחות, ספקים ואפילו תושבי האזור.

"אני עדיין לא יודע בדיוק איפה תסתיים החפירה", אומר מוטי כהן, עובד ב"טאבון", מאפייה שיושבת על חיבור הרחובות אלנבי ויהודה הלוי, בצד המערבי של אתר הבנייה. "אף אחד לא ניגש אלינו, אף אחד לא דיבר, לא הסביר, כלום. יכול להיות שזה על הוויטרינה של המאפים. אין איך להתכונן לזה".

כהן משוכנע שבמוקדם או מאוחר ה"טאבון" יועתק למקום אחר. "הולך להיות כאן כאוס אחד גדול ואני כבר יודע שאין שום סיכוי שזה יסתיים בזמן, שש שנים? באמת? אני מאמין להם כמו שאני מאמין לאבו מאזן".