שנה לצוק איתן: "מי שמפריח את הדרום - נשאר לבד"

בעלי העסקים והעצמאים בדרום מתלוננים גם היום, בעיקר על מס רכוש ועל מה שבעיניהם הוא מרכז הבעיה: הפיצויים על הנזקים העקיפים שמגיעים בטפטוף, לאט מדי, מעט מדי ומאוחר מדי

לפני שנה, במבצע "צוק איתן", עבד כרגיל מפעל "טופ גאם" לייצור סוכריות גומי בשדרות, למרות העובדה שחלק מהעובדים לא הגיעו ועל אף שכמעט בכל המדינה אנשים ישבו בבית ולא יצאו לקניות, מלבד דברים הכרחיים. מאז המלחמה הייתה השנה האחרונה שקטה יחסית. המרחב המוגן נטוש, ובכל זאת - המפעל מתקשה להתאושש.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

כבר במהלך המלחמה הבטיחו במשרד האוצר שהפעם הפיצויים לעסקים בדרום יגיעו מהר. כשחי חיון, המנכ"ל והבעלים של המפעל, הגיש תביעה, הבטיחו ברשות המסים שתוך חצי שנה גג הוא יקבל את הכסף. "שום דבר לא קרה מאז", הוא טוען כעת. "אנחנו רק מתחילים לדון עכשיו על כל המסמכים שהם מבקשים".

"רק מתחילים לדון על כל המסמכים". חיון (חדשות 2)

באולם "ארמונות קזבלן" בשדרות, הבעלים אברהם לוי, בניגוד לאנשי מפעל הסוכריות, לא התווכח יותר מדי עם מס רכוש ולקח מיד את מה שהציעו. זה אולי משום שמי שמערער למשל על הפיצויים מ"עמוד ענן", המבצע מסוף 2012, מוזמן לוועדת ערר רק בעוד חודש - שלוש שנים אחרי המלחמה.

הפיצויים על המלחמה מחושבים לפי הרווחים בשנים הקודמות, רק שבשדרות כבר 14 שנה יש קסאמים, שלא לדבר על שלוש מלחמות תוך שש שנים. לפי נתוני רשות המסים, יותר מ-25 אלף עסקים הגישו תביעות לפיצויים אחרי "צוק איתן". יותר מ-22 אלף מהתביעות כבר הסתיימו ושולמו, כ-3,100 עדיין בטיפול.

המדינה שילמה עד היום כבר מיליארד ו-300 מיליון שקל פיצויים לעסקים בדרום. אבל מאחורי המספרים האלה עומדים לא מעט עסקים שהפיצויים הגיעו אליהם מאוחר מדי. "המסקנה היא שמתברר שבתכלס המדינה שמצפה מאנשים בדרום להפריח ולעשות ולתת ולהאמין, בשורה התחתונה כשאתה עושה את כל זה, משאירים אותך לבד", אמר דרור עטר שפשט את הרגל בעקבות המבצע בעזה. "זה עצוב".