מחקר: מי משתייך למעמד הביניים החדש?

אם עד עכשיו היינו רגילים לדבר על מעמד כלכלי גבוה, בינוני ונמוך, מציע מחקר חדש תוספת רביעית. על פי המחקר, מעמד הביניים מורכב למעשה מ-2 קבוצות נפרדות, שפערי ההכנסה ביניהן גדולים: מעמד ביניים גבוה ומעמד ביניים נמוך. עוד נמצא: עצם היות משק הבית חרדי מעלה ב-42% את הסיכוי להשתייך למעמד הכלכלי הנמוך ביותר

העם דורש צדק חברתי. ארכיון (AP)

אחד הנושאים המדוברים ביותר בישראל מאז המחאה החברתית הוא מצב מעמד הביניים. אך בעוד מקובל כיום לחלק את האוכלוסייה לשלוש מעמדות, מחקר חדש מציג מעמד כלכלי רביעי נוסף: גבוה, בינוני-גבוה, בינוני-נמוך ונמוך.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

היום הוצג לראשונה מחקר חדש של מרכז טאוב שכתבה ד"ר זויה ניסנוב, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, ובו ניתוח ממגוון זוויות של מעמד הביניים, שאליו משתייכים מרבית הישראלים, לפי הרכבו של המעמד, רמת ההכנסה של המשתייכים אליו והמגמות החלות בו.

על פי ד"ר ניסנוב, מדויק יותר להתייחס למעמד הביניים הישראלי לא כמעמד אחיד אלא כשתי קבוצות נפרדות: מעמד בינוני-גבוה ומעמד בינוני-נמוך. לטענתה, שתי הקבוצות נבדלות זו מזו לא רק ברמת ההכנסה אלא גם במאפייניהן הסוציו-דמוגרפיים.

חרדים וערבים: סיכוי גדול יותר למעמד נמוך יותר

לפי המחקר של מרכז טאוב, המעמד הבינוני הנמוך כולל את משקי הבית שהכנסותיהם החודשיות נעו בין 1,950 ל-5,100 שקלים לנפש מתוקננת, שהם בין 50%-130% אחוז מההכנסה החציונית באוכלוסייה, קבוצה שגודלה כ-40% מהאוכלוסייה הכללית; ואילו בעלי הכנסות של יותר מ-5,100 שקלים אך פחות מ-12,540 שקלים לנפש מתוקננת (עד 320 אחוז מההכנסה החציונית) משתייכים למעמד הבינוני הגבוה, וקבוצה זו גודלה כ-29% מהאוכלוסייה הכללית.

בין 2002 ל-2011, כך עולה במחקר, עלו הפערים בין ההכנסות של שתי הקבוצות, והמעמד הבינוני הנמוך נעשה עני ‏יותר ביחס למעמד הבינוני הגבוה. ‏ ד"ר ניסנוב בחנה גם את השפעתם של גורמים סוציו-דמוגרפיים שונים על הסיכוי של משק בית להשתייך לכל אחד מהמעמדות, ומצאה כי עצם היותו של משק הבית חרדי מעלה ב-42% את סיכוייו להשתייך למעמד הכלכלי הנמוך ביותר.

עוד נטען כי השתייכותו של משק בית למגזר הערבי מעלה את סיכוייו להשתייך למעמד זה ב-18% ומורידה את סיכוייו להשתייך למעמד הבינוני-גבוה ב-15%. גורם נוסף שמרחיק את החרדים ואת הערבים מהשתייכות למעמדות הגבוהים הוא ריבוי הילדים; במחקר נמצא כי כל ילד נוסף מתחת לגיל 18 מגדיל את הסיכוי של משק הבית להשתייך למעמדות הנמוכים.

על פי ממצאיה של ניסנוב, נראה כי האוכלוסייה המבוגרת נותרת מאחור בתחום ההכנסות. המעמד הבינוני-נמוך כולל יותר מבוגרים (בני 55 ויותר), ואילו למעמד הבינוני-גבוה משתייכים יותר ראשי משפחות בני 54-35. המעמד הבינוני-גבוה הוא המעמד הצעיר ביותר (45 בממוצע), וגיל ראשי משק הבית בו נמוך כמעט בשלוש שנים בממוצע מהמעמד הבינוני-נמוך. קבוצת העניים היא הקבוצה המבוגרת ביותר. המסקנה היא כי הסיכוי להשתייך לקבוצות בעלות רמת הכנסה גבוהה עולה עד גיל מסוים, ולאחר מכן יורד.

בנוסף נמצא כי למקום המגורים נמצאה השפעה על המעמד הכלכלי, ותושבי המרכז הם בעלי סיכויים גבוהים יותר להימנות עם המעמדות הגבוהים בהשוואה למשקי בית המתגוררים בצפון הארץ ובדרומה.

"המטרה לטווח ארוך אמורה להיות איחוד של שתי הקבוצות האמצעיות למעמד ביניים אחד גדול וחזק. לשם כך יש לפעול כדי להפחית את הפערים בין המעמד הבינוני-נמוך ובין המעמד הבינוני-גבוה. על סמך התוצאות שהתקבלו במחקר, המסקנה היא כי הגדלת מספר שנות הלימוד ושיפור ההכשרה המקצועית בקרב המעמד הבינוני הנמוך עשויים לתרום לצמצום המרחק בין שני המעמדות", אומרת ד"ר ניסנוב.