הבירוקרטיה מתישה את ניצולי השואה

הממשלה אישרה תכנית להעברת מיליארד שקלים לניצולי השואה, הבעיה היא שגם אם יש כסף קשה מאוד להגיע אליו: ניצולים בני 80 ו-90 נשלחים להביא מסמכים מארכיונים בוורשה. אחרים מטורטרים להביא אינספור אישורים רק כדי לקבל משקפיים בחינם

מחדר קטן במשק עזים, תרומת בעל המשק במושב נחלים, פועלת עמותת "אביב" לניצולי השואה. מה שחברות למיצוי זכויות עושות תמורת עמלה שמנה, כאן נעשה בחינם. 12 מתנדבים עם תקציב תרומות קטן הצליחו עד היום להשיג לפונים אליהם 150 מיליון שקלים. מדובר בכסף שמגיע לניצולים, אבל איש לא טרח לספר להם על כך.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"הרבה פונים מיואשים, הם לא מאמינים בכלל שהם יקבלו משהו, כי בעבר הם נדחו והם לא יודעים שהשתנו דברים מאז", הסבירה עורכת הדין אביבה סילברמן מעמותת "אביב". "מתנדבים ממש צריכים לשכנע אותם שמגיע להם. יש מישהי שהיתה ילדה בגטו ואמרה למתנדבת: 'ניסיתי לקבל כסף, לא מגיע לי'. המתנדבת התעקשה, והיא קיבלה בסוף רטרואקטיבית 70 אלף שקל, כולל רנטה חודשית וכל ההטבות. אנשים מיואשים, לא מאמינים ואם אתה לא מוביל אותם יד ביד הם לא יקבלו כלום".

הניצולים נשלחים לארכיון בפולין ולשגרירות גרמניה

חוסר האמון הזה הוא תולדה של בירוקרטיה בלתי אפשרית, כזו שגם אדם צעיר יתקשה לצלוח אותה, על אחת כמה וכמה ניצולי שואה. אחת הניצולות, בת 85, שמעה מנציגת הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר כי "מסמכים מהצלב האדום לא מתקבלים אצלנו כראייה, מכוון שהם מסמכים של הצהרה של ההורים מאיפה הם מגיעים, כך שהם לא מעדים על איפה שאת נולדת בפועל. צריך להביא מסמכים מארכיון ורשה. זו פעולה מאוד פשוטה - שולחים פקס, והם שולחים בחזרה, עם הרישום איפה הייתה אימא שלך בשואה".

ניצולי שואה (פלאש 90)

כך ניצולת שואה בת 85 נשלחת לארכיון בוורשה. ניצול אחר נשלח על ידי הרשות לצלם את תיקו האישי בתוך 60 יום, אחרת תביעתו תידחה. אה, אם ירצה, הוא יוכל להיעזר דווקא בשגרירות גרמניה.

"במקרה של תוספת השלמת הכנסה הוא צריך להביא אישור מהבנק ומהביטוח הלאומי - מה הבעיה שהרשות לזכויות ניצולי תפנה לביטוח הלאומי במקום הניצול?", שאלה סילברמן. "שופט גרמני, נכד של איש אס.אס., אמר שצריך תמיד להאמין לניצול ולא לנייר. רק כאן בישראל המדינה לא מאמינה לניצולים".

הנה דוגמה קיצונית עד כמה לא מאמינים לניצולי השואה. הקרן לרווחת ניצולי השואה, זרוע של המדינה וועידת התביעות במתן סיוע לניצולים, מעניקה משקפיים בחינם. למרות שבמחשבי הקרן מצויים כל פרטי הניצולים, הם נדרשים להמציא רשימה ארוכה של מסמכים: צילום תעודת זהות, אישורים ודפי עובר ושב על כל הכנסה חודשית, רנטה, תגמולים, ביטוח לאומי ופנסיה, ולספר "כיצד עברו את השואה". כמובן, הם צריכים גם לצרף אישורים על כך מהבנק או ממשרד האוצר. וכל זה רק כדי לקבל משקפיים.

"הרשות לזכויות ניצולי השואה - הבית לזכויות שלך", נכתב באתר משרד האוצר. התקשרנו לשאול על הטבות שונות וזכינו לתשובות שגויות, תאריכים לא נכונים להגשת מסמכים לקבלת הטבות ליוצאי הונגריה, מספר טלפון שגוי של התאחדות עולי רומניה, וחוסר עניין כללי לסייע למי שאינו נמנה על מקבלי ההטבות מהאוצר, ויש עשרות אלפי ניצולים כאלה.

"המדינה אוהבת את השואה, לא את הניצולים"

חייבים לומר, משרד האוצר עושה מאמצים רבים לשפר את מצבם של ניצולי השואה, גם אלה שאינם מקבלים את ההטבות ישירות מהמדינה. בשנה האחרונה הוגדל סל השירותים, עוגלו אחוזי הנכות כלפי מעלה, וניתן מענק שנתי לכל יוצאי המחנות והגטאות - הטבות בעלות של 160 מיליון שקלים בשנה. גולת הכותרת היא הצעת חוק של שר האוצר יאיר לפיד להוסיף עוד מיליארד שקלים בשנה, בשורה של הטבות.

"אני כבר לא פונה כי החלטתי שהמדינה לא רוצה אותי, אמרתי לילדים שלי שהמדינה אוהבת את השואה אבל לא את הניצולים", מספרת בעצב מרטה קליימן, ניצולת שואה. את סיפורה של מרטה קליימן הצגנו לפני שנה - היא לא זכאית להטבות ממדינת ישראל רק משום שהיתה על אדמת גרמניה בינואר 47.

כמו מרטה, עשרות אלפי ניצולי שואה נוספים אינם זכאים לקבל הטבות מהמדינה בשל תאריכי עליה שרירותיים שנקבעו בהסכם השילומים עם גרמניה. מבחינתם, דבר לא השתנה בשנה האחרונה. רק הזעם התגבר."המדינה לא יכולה לתת לי 1,500 שקל בחודש?", שואלת מרטה בכעס. "אני לא צריכה שום דבר, אני לא נזקקת, אבל זה מוציא אותי מהדעת שאחד מקבל ואחר לא, ואני לא יכולה לקבל את זה".

במשרדי עמותת "אביב" (חדשות 2)

התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי שואה של השר לפיד צפויה להיות בשורה של ממש ל-18 אלף יוצאי מחנות וגטאות שעלו לישראל אחרי 1953 ולא זכו להטבות של ניצולים שעלו לפני השנה הזאת. התוכנית כוללת פטור מלא מתשלום עבור תרופות לכלל הניצולים, סיוע פסיכולוגי והטבות נוספות בעלות של מיליארד שקלים לשנה. אלא שהתכנית לא מטפלת בבירוקרטיה שעוצרת את הניצולים מלקבל את הכסף שמגיע להם.

"אני רואה 200 כתובות של משרדים שמטפלים בניצולי שואה, והרבה ארגונים וכשאני פונה אומרים לי: 'זה לא אנחנו'. כמה כסף וכמה מאמצים והכל הולך לעזאזל", הסבירה מרטה. נראה כי הכסף לניצולים קיים, גם הכוונות של המדינה טובות, אבל הדרך של הניצולים המתמעטים לשם רצופה מהמורות.

מהרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר נמסר בתגובה כי "הרשות פועלת לכך שכל הניצולים יקבלו את מלוא זכויותיהם, ופועלת להשיג את המסמכים הרלוונטיים לכל ניצול שמבקש זאת".

מהקרן לרווחת ניצולי השואה נמסר כי היא "מעניקה משקפיים לבקשת התורמים, ולרוב ניתנים משקפיים לכל ניצול שרוצה בכך ללא בירוקרטיה".