בנק ישראל ידרוש: לקצץ 10 מיליארד שקלים בשנת 2015

אישור יוזמות הדיור אתמול החל למעשה את ההיערכות לתקציב המדינה לשנה הבאה. העלויות הגבוהות עשוית לפגוע בתקציב, וההערכה היא כי בשל הקיצוץ בהכנסות ממסים בנק ישראל ידרוש קיצוץ משמעותי בתקציב וישאוף להימנע מהעלאת מסים

עימות נוסף? לפיד ופלוג (חדשות 2, פלאש 90)

החזית הבאה בין האוצר לבנק ישראל? גיבוש תקציב המדינה לשנת 2015 החל בפועל כבר אתמול (ב'), עם אישור יוזמות הנדל"ן בקבינט הדיור. העלויות הרבות של תכניות הדיור של השרים לפיד ואריאל צפויות להוביל לדרישה של בנק ישראל לקצץ 10 מיליארד שקלים מקתציב המדינה לשנת 2015.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

פקידי האוצר יצטרכו בקרוב למצוא מקור תקציבי לעלות תוכנית מע"מ 0%, שנאמדת בשלושה מיליארדי שקלים בשל אובדן הכנסות המדינה ממע"מ על רכישת דירה ראשונה. ההערכה היא כי חבילת הצעדים שאושרו מוערכת בכארבעה מיליארד שקלים.

‏באוצר הודו היום כי תכנית הדיור של שר האוצר, יאיר לפיד, הקדימה את מועד תחילת גיבוש התקציב. ל"גלובס" נודע כי הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, אשר התנגד לתוכנית מע''מ 0% של לפיד, החל בימים האחרונים לבדוק את המספרים, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות.

העלאת מסים תפגע בצמיחה?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר לפיד ופקידי האוצר מתנגדים להעלאה נוספת במסים. אובדן הכנסות של 3 מיליארד שקל בשנה, בשילוב עם אי-העלאת מסים, יקשו על השגת יעד הגירעון השאפתני שעומד על 2.5% מהתוצר בלבד, שהם כ-29 מיליארד שקלים.

‏הטענה המרכזית נגד העלאת מסים היא כי ברמות המיסוי הנוכחיות, העלאה נוספת בשיעור המס תפגע בצמיחה, שממילא נמצאת ברמות נמוכות. רק אתמול עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזית הצמיחה של המשק ל-2015. לפי התחזית המעודכנת, התמ"ג יצמח בשנת 2015 ב-3% בלבד, לעומת כ-3.3% בשנתיים האחרונות.

בסביבתו של לפיד הסבירו כי הכסף יגיע מהגברת הגבייה והאכיפה, כלומר מהמלחמה בהון השחור, מהקיצוץ בהטבות המס ומגביית הרווחים הכלואים של החברות. עם זאת, אלו הכנסות לא בטוחות ולא קבועות. זו הסיבה שגם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אמרה בנאום שנשאה לאחרונה ביום עיון בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי יש צורך בהגדלת הכנסות המדינה באמצעות הרחבת בסיס המס (ביטול פטורים), או בהעלאת שיעורי המס.

מקורבי לפיד: הפעם יהיה זהיר יותר

‏אם חלופת העלאת המסים תיפסל על ידי הקברניטים והפקידים, חלופה אחרת היא לטפל בצד ההוצאה, כלומר לבצע קיצוצים בתקציב. לפי הערכות בנק ישראל, עודף ההתחייבויות לתקציב 2015 מסתכמות בכ-1% מהתמ''ג - 10.5 מיליארד שקל. פירושו של דבר, שכדי להתכנס ולעמוד בכלל ההוצאה החדש, הקובע גידול בהוצאה של 2.54% בלבד, יש צורך בקיצוצים נרחבים בסכום של כ-10 מיליארד שקל.

בתחילת החודש אושר סופית כלל ההוצאה החדש, לפיו ההוצאה תגדל בכ-2.6% ולא ב-3.8%. גם צעד זה נעשה בניגוד לעמדת בנק ישראל שדרש שיעור של 3%, כאשר האוצר דרש לחזור לקצב הגידול הטבעי (1.8%-1.7%). לפי הכלל החדש, קצב גידול ההוצאה ינוע בין 2.6% ל-2.8% בעשור הקרוב. ״פירושו של הצעד הזה היא מניעת העלאת מסים דרמטית ומניעת ניפוח הוצאות הממשלה מעבר לדרוש״, הסביר אז לפיד.

בסביבתו של שר האוצר מאשרים כי הפעם יהיה הרבה יותר זהיר ולא יילך שולל אחרי פקודיו שהטעו אותו בתקציב אחרון וגרמו לו לאשר תקציב מדינה עם קיצוצים נרחבים, כולל העלאות מסים קשות והעלאת המע''מ שהתבררו כמיותרות. כתוצאה מכך, הגירעון הממשלתי עמד ב-2013 על 3.15% תמ''ג בלבד, כלומר 32% פחות מהצפוי, כאשר כ-41% ממנו נגרם בחודש דצמבר 2013 בלבד

בינואר 2014 נרשם שיא כל הזמנים בגבייה ממסים (כ-25 מיליארד שקל), ובפברואר 2014 הגיע הגירעון המצטבר ל-2.7% בלבד - שפל של שנתיים וחצי, הנמצא ומתחת ליעד הגירעון שנקבע על 3% תמ''ג.