לפיד נגד מנכ"לית "לאומי": שכר מוגזם

משרד האוצר מול הנהלת בנק לאומי – המאבק חוזר. השר לפיד אומר שהמשכורות, הבונוסים והתנאים שהמנהלים דורשים לעצמם אינם מוסריים, אבל בבנק אומרים כי אלו הסכומים המקובלים במערכת. אז מי ינצח והאם תאושר תכנית המשכורות שהציע הבנק?

האוצר נגד מנכ"לית בנק לאומי - סיבוב שני: שר האוצר יאיר לפיד הודיע לבכירי בנק לאומי כי המשכורות שהם מבקשים לעצמם - גבוהות מדי. באוגוסט האחרון טרפד לפיד את תכנית המשכורות הראשונה שהציג הבנק, וכעת נודע כי בכוונתו לטרפד גם את התכנית המתוקנת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"שכר הבכירים הגיע למקום שהוא לא מוסרי ולא ראוי", אמר לפיד באוגוסט 2013. "הגיע בזמן לבחון מחדש את כללי המשחק". מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק עמינח, דחתה אז את הטענות: "בבנק לאומי תמיד השכר סביר וצנוע ביחס למערכת ולהערכתי - כך זה יישאר".

על פי התכנית המתוקנת של בנק לאומי, משכורתה החודשית של המנכ"לית רוסק עמינח תעמוד על 183 אלף שקלים. יושב הראש, דוד ברודט, צפוי להרוויח על פי התכנית 165 אלף שקלים וחברי ההנהלה הבכירה ירוויחו 80-130 אלף שקלים.

הטבות, פיצויי פיטורים ובונוסים

נגד שכר הבכירים. יאיר לפיד (חן גלילי)
השכר הזה דומה אומנם למצב בבנקים האחרים ולמשכורות שנמשכו שם ב-2012, אך המדינה מחזיקה בכ-6% ממניות בנק לאומי - ולכן יכולה להתערב בשכר הבנקאים. מלבד זאת, מתברר שהשכר בתכנית החדשה אינו העיקר.

במסגרת תכנית המשכורות מבקשים לעצמם בכירי הבנק הטבות נוספות: משכורת 13, מענק חתימה של עד 12 חתימות לכל בכיר חדש שהצטרף, תוספת שכר "באירועים חריגים" שלא ברור מה מהותם ופיצויי פיטורים בשיעור 200%-250% הם חלק מההטבות. הדובדבן שבקצפת הוא הבונוס, שמתברר שלא צריך להתאמץ יותר מדי כדי להשיגו.

ביום שלישי יתבקשו בעלי המניות של בנק לאומי לאשר את המשכורות וההטבות הנדיבות. היום סימן משרד האוצר את הכיוון לבעלי המניות וכעת השאלה שנותרה פתוחה היא - באיזה צד הם יבחרו?