דוח: עלות שכר המנכ"לים גבוהה פי 42 מהשכר הממוצע במשק

מרכז אדוה מפרסם את הדוח השנתי שלו תחת הכותרת "תמונת מצב חברתית", וחושף פערים משמעותיים בין עלות שכרם של מנכ"לים ובכירים בתאגידים הגדולים בישראל לבין השכר הממוצע במשק. בדוח שולבו נתונים אודות ההשקעה הנמוכה ברשת הביטחון החברתית במדינה, המעצימה את הפער בין השכבות החברתיות

פערים המגדילים את אי השוויון, דוח מרכז א (AP)

הפער שנשמר: כבכל שנה, מפרסם מרכז אדוה את דוח "תמונת מצב חברתית" בנוגע למציאות הכלכלית והחברתית בישראל. השנה חושף הדוח חושף את פערי השכר העצומים בין הבכירים לעובדים הפשוטים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הדוח, שנכתב על ידי ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס ואריאן אופיר, מציב את ישראל בין המדינות בהן שורר אי שוויון חברתי מהגבוהים במדינות העולם המערבי. בין השאר, עולה מהדוח תמונת מצב מדאיגה בנוגע לפערים בין שכרם של המנהלי התאגידים הגדולים במשק לבין שאר השכירים בישראל.

לחצו כאן לצפייה בדוח המלא

בשנת 2012, הפערים בין המנהלים הבכירים לשאר העובדים בישראל היו גבוהים ביותר. על פי נתוני הלמ"ס שצוינו אף הם בדוח, עלות השכר הממוצעת של מנכ"לי החברות הנסחרות במדד "ת"א 100" היתה גבוהה פי 42 מהשכר הממוצע במשק, שעמד בשנה זו על 9,018 שקלים.

בדוח צוין כי עלויות שכרם של המנכ"לים והבכירים ספגו ירידה מסוימת מאז 2011, זאת ככל הנראה בשל הביקורת הציבורית ושינויי רגולציה. אך יחד עם זאת, עלות שכרם של מנהלי 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה בתל אביב (מדד ת"א 100) היתה עדיין גבוהה למדי, ועמדה בממוצע על סכום שנתי כולל של 4.519 מיליון שקלים.

מהדוח אף עולה כי הקיצוץ המשמעותי בעלויות השכר התבטא בתגמולים שאינם נחשבים כחלק מהשכר דוגמת מענקים ותשלומים מבוססי מניות. בדוח צוין כי בדירוג עלויות השכר לא נכללו חברות דואליות שחלקן מפרסמות את נתוניהם הכספיים בחו"ל.

ב-2012: השכר הממוצע לנשים - 66% משכר הגברים

שכר גבוה לשכבה מצומצמת (חדשות 2)
הדוח של מרכז אדוה מציג נתונים בעייתיים גם בנוגע לפערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית על פי מגדר, מוצא ולאום. כך למשל, הדוח דן באי השוויון בין שכרן של הנשים העובדות במשק לבין הגברים.

במהלך 2012, השכר הממוצע לחודש של נשים עמד על 66% משכרם הממוצע של גברים. פער זה הוסבר על ידי אנשי המרכז בכך שנשים רבות עובדות במשרות חלקיות וזמניות. בשל כך, הפער מצטמצם כשמדובר בשכר ממוצע לפי שעה. כך למעשה, הפער בישראל בין שכרן השעתי בין נשים לגברים על 16.3%.

פערים נוספים עולם בהשוואות בין השכירים בישראל בהתפלגות לפי מוצא ולאום. ב-2012 ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים ממוצא אשכנזי עמדה על 42% מעל ההכנסה החודשית הממוצעת של כלל השכירים העירוניים. לעומתם, הכנסתם של שכירים עירוני ממוצא מזרחי עמדה על 9% מעל לממוצע. בהשוואה אליהם, מצבו של השכיר הערבי קשה בהרבה שכן הכנסתו הממוצעת עמדה על 34% מתחת לממוצע.

מחסור בשירותים מתקני איזון

מי מרוויח יותר? (חדשות 2)
במרכז אדוה טוענים כי אחד ההסברים המובהקים לאי השוויון בישראל נעוץ באי השקעה בשירותים חברתיים שיאזנו את תוצאות הצמיחה הבלתי-מאוזנת. רשת הביטחון הסוציאלי הישראלית, הכוללת בין השאר קצבאות זקנה, נכות, דמי אבטלה וסיוע בדיור ובריאות, זוכה למימון הנמוך מכלל הארצות המדינות ב-OECD, כ-15.8% לעומת 20%-30% כנהוג ברוב מדינות אירופה.

אתגר נוסף נעוץ בנתוני החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל. בעידן שבו השכלה היא מרכיב הכרחי בשוק העבודה, פחות מ-50% מבני הנוער זכאים לתעודת בגרות. בנוסף, רק 28.8% ממסיימי תיכון בעשור האחרון, החלו בלימודים אקדמיים בתוך 8 שנים מיום סיום התיכון. נתונים אלו לא כוללים את המכללות להוראה והסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה.